רע"א 6853/18 סגל ישראל נ. אבי שמעון מריליוס

1.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' רביד ) בה"פ 40161-02-18 מיום 9.7.2018 ומיום 18.7.2018, בגדרן נדחתה בקשת המבקש לסילוק התביעה על הסף, וכן נדחתה בקשתו לעיון חוזר בהחלטה האמורה.

רקע

והליכים קודמים

2.

המבקש והמשיבה 2 (להלן: בני הזוג ) רכשו זכויות חכירה במקרקעין (להלן: הנכס ), ולצורך מימון הרכישה נטלו הלוואה בסך 450,000 ש"ח מבנק המזרחי (להלן: הבנק ) כנגד רישום משכנתא לטובת הבנק (להלן: המשכנתא ). לאחר שבני הזוג לא עמדו בתשלומי החזר ההלוואה, פתח הבנק בהליכים למימוש הנכס. בשלב זה, התקשר המשיב 1 (להלן: המשיב ) עם הבנק בהסכם להמחאת זכויות, אשר במסגרתו המחה לו הבנק את הזכות להחזר ההלוואה ואת זכות המשכון בנכס (להלן: ההסכם ההמחאה ).

3.

בהתבסס על הסכם ההמחאה, הגיש המשיב המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי (ה"פ 782/07) (להלן: המרצת הפתיחה ), במסגרתה ביקש כי המשכנתא תירשם לזכותו. בפסק דינו מיום 12.7.2011, קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' רונן ) את בקשתו של המשיב. יצוין כי המשיב העלה בסיכומיו גם טענה נוספת, לפיה הוא רכש גם את הבעלות בנכס, ואולם בית המשפט המחוזי דחה את הטענה, וזאת משום שהיא לא נטענה בהמרצת הפתיחה וכן לא הוכחה על-ידו.

4.

בנוסף להליך זה, התנהלו עוד שני הליכים הקשורים לענייננו. ההליך הראשון הוא תביעה שהגישה חברת Red Blue Investments Ltd (להלן: רד בלו ) כנגד המשיב, בטענה כי היא זו שרכשה את זכויות המשכון בנכס מהבנק ולאחר מכן העבירה אותן למשיב בהתאם להסכם שנכרת ביניהם, וכי המשיב הפר את התחייבויותיו לפי ההסכם (ת"א 4482-05-10) (להלן: תביעת רד בלו ). במסגרת תביעה זו ביקשה רד בלו כי בית המשפט יצהיר על ביטול ההסכם האמור, וכן כי רשם המקרקעין יסב את הערות האזהרה שנרשמו לטובת הבנק בגין המשכון לטובתה של רד בלו. ההליך השני הוא טען ביניים שהגישה המשיבה 2 כנגד הבנק, המשיב ורד בלו, במסגרתו נתבקש בית המשפט לקבוע למי המחה הבנק את זכויותיו, וזאת משום שהמשיבה 2 חפצה בפדיון המשכנתא (ה"פ 22400-09-10). ביום 2.2.2011 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים בטען הביניים (כב' השופטת ה' גרסטל ), לפיה המשיבה 2 תצורף כמשיבה לתביעת רד בלו, אשר במסגרתה יידונו טענותיה בדבר האפשרות לפדות את המשכנתא. בהתאם לפסק דין זה צורפה המשיבה לתביעת רד בלו, אך ביום 23.2.2014 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת מ' אגמון גונן ) את טענות המשיבה 2 על הסף בשל אי הגשת תצהירים במועד. בקשה לביטול החלטה זו נדחתה ביום 29.3.2014, וערעור שהגישה על כך נמחק לבקשתה (ע"א 3529/14 סגל נ'

Red Blue Investments Ltd

(23.11.2015)). יצוין כי תביעת רד בלו נדחתה אף היא, בפסק דין מיום 28.7.2015, תוך שנקבע שלא הוכח כי היא התקשרה עם הבנק בהסכם לרכישת זכויותיו, וכפועל יוצא מכך, גם לא הוכח כי התקשרה בהסכם עם המשיב.

5.

בהמשך לכך, הגיש המשיב ביום 19.2.2018 את ההליך שבמוקד בקשת רשות הערעור דנן – המרצת פתיחה כנגד בני הזוג, במסגרתה עתר לכך שבית המשפט המחוזי יורה על מתן צו עשה המחייב את בני הזוג לחתום על כל מסמך הדרוש להעברת הבעלות בנכס לידיו, ולחלופין יורה על מינוי בא כוחו ככונס נכסים לצורך רישום הבעלות בנכס על שמו. לגרסת המשיב, הוא רכש את זכות הבעלות בנכס , בתמורה לפירעון המשכנתא שרבצה עליו (להלן: הסכם המכר ). המשיב סמך את תביעתו, בעיקרו של דבר, על הטענה כי בית המשפט המחוזי קבע בתביעת רד בלו, בפסק דין חלוט, כי הוא הבעלים של הנכס.

בני הזוג כפרו בטענת המשיב בדבר בעלותו בנכס, וטענו כי המשיב רכש אך את זכות המשכנתא במסגרת הסכם ההמחאה.

6.

בהמשך לכך, ביום 1.5.2018 הגיש המבקש בקשה לדחיית התביעה על הסף, בטענה שהמשיב מושתק מלטעון כי הוא בעל הנכס הן מחמת השתק פלוגתא, הן מחמת השתק עילה והן מחמת השתק שיפוטי. המבקש טען כי במסגרת המרצת הפתיחה נדחתה טענת המשיב לבעלות בנכס, ומשכך קם כנגדו השתק פלוגתא. עוד נטען, כי המשיב הגיש זה מכבר תביעה בעילה הנוכחית במסגרת המרצת הפתיחה ומשכך חל במקרה זה גם השתק עילה. בהקשר לכך, נטען כי חל כנגד המשיב גם כלל ההבלעה ( MERGER ). כמו כן, המבקש טען כי המשיב טוען דבר והיפוכו – מחד גיסא, כי הוא בעל זכויות במשכנתא, ומאידך גיסא כי הוא בעל הנכס, ומשכך חל במקרה זה השתק שיפוטי שאף בגינו ראוי לדחות את התביעה.

בתגובתו טען המשיב, בעיקרו של דבר, כי בהמרצת הפתיחה לא נידונה לגופה טענת הבעלות בנכס, ומשכך יש לדחות את טענת המבקש להשתק פלוגתא. עוד נטען, כי יש לדחות גם את הטענה בדבר השתק עילה, וזאת משום שהמרצת הפתיחה התבססה על הסכם ההמחאה – אשר יצר עילת תביעה נפרדת, וזאת בניגוד לתביעה הנוכחית, אשר מבוססת על הסכם המכר ועל פסק הדין בתביעת רד בלו. כן נטען, שאין סתירה בין הטענה לזכות במשכנתא ובין הטענה לבעלות בנכס, וכי זו הייתה דרכו של המשיב לרכישת הנכס מבלי לאבד את כספו מול יתר נושי בני הזוג.

החלטות בית המשפט המחוזי

7.

בהחלטתו מיום 9.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בין היתר בהתבסס על ההלכה שלפיה סילוק על הסף הינו סעד אשר שמור למקרים חריגים בלבד, בהם אין אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יזכה בסעד המבוקש בתביעה. כמו כן, נקבע כי יש לדחות את הטענה בדבר השתק פלוגתא משום שבית המשפט המחוזי לא דן לגופה של טענת המשיב לבעלות בנכס במסגרת המרצת הפתיחה. אשר לטענה בדבר השתק עילה, נקבע כי אין מקום לקבלה בשלב זה, וזאת נוכח טענת המשיב כי תביעתו נסמכת על פסק הדין בתביעת רד בלו, שניתן לאחר סיום ההליך בהמרצת הפתיחה, וכן על הסכם המכר, אשר אף הוא לא נידון במסגרת המרצת הפתיחה. בהתאם, נקבע בנוסף כי לא חל כלל ההבלעה. כמו כן, נקבע כי בשלב זה אין מקום להכריע בטענה כי קם כנגד המשיב השתק שיפוטי, וזאת לאור טענת המשיב כי עסקת המכר נעשתה על דרך של המחאת הזכויות במשכנתא, וזאת על-מנת להתגבר על העיקולים שרבצו על הנכס – טענה אשר תיבחן במסגרת ההליך.

8.

בהחלטתו מיום 18.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי גם את בקשתו של המבקש לעיון חוזר בהחלטה האמורה, במסגרתה שב המבקש על טענותיו והבהיר, בין היתר, כי הסכם המכר הועמד לעיונו של בית המשפט המחוזי עוד בהמרצת הפתיחה. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטתו שלא לסלק את התביעה על הסף נסמכת גם על פסק הדין בתביעת רד בלו, ולא רק על הסכם המכר, ומשכך – יש לדחות את הבקשה.

על החלטות אלה נסבה, כאמור, הבקשה שלפניי.

הבקשה

9.

המבקש שב על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי, ומדגיש כי בהמרצת הפתיחה נידונה לגופה טענת המשיב לבעלות בנכס, ומשכך שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה. עוד מוסיף המבקש, כי המשיב לא מיצה את ההזדמנות שניתנה לו להעלות את טענותיו בנוגע לבעלות בנכס בהליכים הקודמים שהתנהלו בעניינו, ואף מטעם זה יש לקבל את הבקשה.

המשיב שב אף הוא על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי, ומדגיש כי רכישת הנכס נעשתה על דרך פדיון המשכנתא שרבצה עליו. עוד טוען המשיב כי פסק הדין בתביעת רד בלו, שלטענתו נקבע במסגרתו כי הוא הבעלים של הנכס – מקים השתק פלוגתא ומעשה בית דין כנגד המבקש.

המשיבה 2 מצטרפת, בעיקרו של דבר, לטענות המבקש.

דיון והכרעה

10.

לאחר העיון בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית תידונה, ככלל, במסגרת הערעור על פסק הדין, וזאת למעט במקרים חריגים, שבהם הדבר עשוי להסב נזק בלתי הפיך לצדדים או לניהול הליך מיותר או שגוי, מה שאין כן במקרה שלפנינו (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ-החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ , פסקה 9 (20.5.2012); רע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק , פסקה 9 (23.4.2013)).

11.

יתר על כן, התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית, הדוחה בקשה לסילוק על הסף, תיעשה במקרים חריגים בלבד, בהם ישנו חשש ממשי לניהול הליך סרק, או שנפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 4167/18 מסכת אילת נ' דרור ניהול מלונות בע"מ , פסקה 13 (24.10.2018); רע"א 6794/18 איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ , פסקה 8 (26.11.2018); רע"א 7750/18 מסטרמן נ' סופר , פסקה 9 (10.12.2018); רע"א 8551/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית , פסקה 8 (9.1.2019); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים האמורים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

12.

למעלה מן הדרוש אוסיף בקצרה, כי דין הבקשה להידחות אף לגופה. הלכה היא כי אין לסלק תביעה על הסף אלא אם ברור כי אין אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יצליח בתביעתו (ראו: רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ , פסקה 8 (1.9.2005); עניין מסכת אילת , שם; רע"א 6916/18 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני , פסקה 9 (5.12.2018)). בענייננו, המבקש טוען כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת השתק פלוגתא, השתק עילה והשתק שיפוטי, ואולם, כפי שאבהיר להלן, לא שוכנעתי כי יש להתערב בקביעותיו ובמסקנותיו של בית המשפט המחוזי ביחס להשתקים השונים הנטענים. לפיכך, לא ניתן לומר כבר בשלב מוקדם זה כי המשיב לא יצליח בתביעתו.

13.

השתק פלוגתא – על-מנת שיקום השתק פלוגתא נדרשים התקיימותם של ארבעה תנאים: זהות הפלוגתא ברכיביה העובדתיים והמשפטיים; קיומה של התדיינות באותה פלוגתא בהליך הראשון; סיום ההתדיינות בהכרעה שבמסגרתה יקבע בית המשפט ממצא פוזיטיבי באותה פלוגתא, להבדיל מקביעה כי הפלוגתא לא הוכחה; וכן שההכרעה האמורה הייתה חיונית לצורך פסק הדין בהליך הראשון (ראו: ע"א 9211/09 איזוטסט בע"מ נ' דריזין , פסקה 10 (4.7.2012); נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 141 (1991); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 539 (2015)). בענייננו לא מתקיימים התנאים האמורים. בית המשפט המחוזי אמנם דחה את טענת המשיב לבעלות הנכס במסגרת פסק הדין בהמרצת הפתיחה, ואולם, טענה זו לא נדונה לגופה, לא נקבעה כל קביעה פוזיטיבית בעניינה והיא אף לא נדרשה לצורך פסק הדין האמור. מכאן, שלא קם השתק פלוגתא כנגד המשיב ביחס לטענה זו.

השתק עילה

והשתק שיפוטי – לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, אשר מצא כי נוכח טענת המשיב כי זכויותיו אינן מבוססות על הסכם ההמחאה אלא על הסכם המכר, ולאור פסק הדין בתביעת רד בלו – אין מקום לסילוק התביעה על הסף בשלב זה, ועניין זה יתברר במסגרת ההליך עצמו. כך גם באשר לטענה בדבר השתק שיפוטי , שאף לגביה נקבע כי אין מקום להכריע בה בשלב זה, בטרם בירור טענות המשיב בדבר מהות הסכם המכר לגופן. שוכנעתי כי טענות אלה ראויות לבירור עובדתי ומשפטי מעמיק, שיעשה במסגרת ניהול התביעה לגופה, וממילא לא היה מקום לדחות את התביעה על הסף.

14.

בשים לב לכל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 5,000 ש"ח.