רע"א 4093/18 פלוני נ. שירותי בריאות כללית

1.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ו' מרוז ) בת"א 48643-08-15 מיום 22.4.2018 ומיום 15.5.2018.

2.

בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעתה של המבקשת בעילה של רשלנות רפואית. התביעה הוגשה נגד המשיבה 1 (להלן: כללית ) בטענה, בין היתר, להתרשלות בביצוע מעקב ההיריון של אם המבקשת (להלן: האם ). כן הוגשה התביעה נגד המשיב 2 (להלן: בית החולים ) בטענה כי ביום בו נולדה המבקשת הגיעה האם לבית החולים עם צירי לידה כשהיא בשבוע ה-30 להריונה, שם נאמר לאם כי אין מקום בפגייה והיא הופנתה לבית חולים אחר.

3.

בשלב שמיעת הראיות, ניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי שתי ההחלטות מושא בקשת רשות הערעור שלפניי.

ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי, מיום 22.4.2018 (להלן: ההחלטה הראשונה ), נוגעת לבקשת המבקשת להורות לכללית להמציא את הרשומות המקוריות שצורפו למוצגיה, וכן להורות לכללית לזמן לחקירה את עורכי חלק מהרשומות, ולחלופין למסור את פרטי עורכי הרשומות על מנת שהמבקשת תזמנם לעדות. בקשה זו הוגשה לאחר שמיעת עדותה של ד"ר דקאק מטעם כללית, שביצעה את מעקב ההיריון לאם. בבקשה נטען כי חלק מהרשומות אינן קריאות, כי נעשה שינוי של הרשומה בנוגע לשבוע ההיריון, כי חלק מהרשומה לא נכתב על-ידי ד"ר דקאק, וכן כי ד"ר דקאק העידה כי לא כתבה חלק מסוים מהרשומות ולא ידוע לה על-ידי מי הוא נכתב. כללית התנגדה לבקשה וטענה כי טענת המבקשת בעניין שינויים ברשומות מהווה שינוי חזית אסור, וכי המבקשת אינה יכולה לבקש לזמן עורך רשומה בלא שתפרט את הטעם לכך, במיוחד לאחר שתמה פרשת התביעה.

בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר ולענייננו, כי לא יותרו שינוי והרחבת חזית, וכי אין להעלות טענה בדבר זיוף הרשומות הרפואיות (ולרבות שינוי גיל ההיריון). עם זאת, ולמען הזהירות, הורה בית המשפט המחוזי לכללית להתייצב לדיון הבא כשבידיה הרשומות המקוריות.

4.

ההחלטה השנייה של בית המשפט המחוזי, מיום 15.5.2018 (להלן: ההחלטה השנייה ), נוגעת לבקשת בית החולים להגיש יומניו (להלן: היומנים ), לאחר עדותו של עד מטעמו – מר עג'ארמה ממחלקת קבלת חולים. הלה העיד כי ברישומי היומנים לא נמצא זכר לביקור האם בבית החולים בתאריך הנטען. המבקשת התנגדה לבקשה.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. נקבע, בין היתר, כי מוטב היה לו היומנים היו מוגשים במועד. עם זאת, יש לקבלם משמדובר בראייה המצויה בלב המחלוקת בין המבקשת לבין בית החולים והנדרשת לבירור האמת. עוד הוסיף וקבע בית המשפט המחוזי כי ככל שהמבקשת חפצה לשוב ולחקור את מר עג'ארמה בנוגע ליומנים, עליה להודיע על כך עד ליום 22.5.2018.

על החלטות אלה נסבה, כאמור, הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים

5.

בנוגע להחלטה הראשונה, טוענת המבקשת כי ההחלטה ניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי מיד לאחר שהוגשה תשובת כללית לבקשה, ובטרם חלף המועד הקבוע בתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) להגשת תגובה לתשובה מטעם המבקשת. נטען כי די בכך כדי להביא לביטול ההחלטה, זאת בפרט משנתקבלה טענת כללית בדבר שינוי חזית, מבלי שניתנה למבקשת זכות תגובה. לחלופין, העלתה המבקשת שורה של טענות הנוגעות לגוף ההחלטה.

בנוגע להחלטה השנייה, המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי עת התיר הגשת ראייה לתמיכה בטענה המהווה טענה עובדתית סותרת. לחלופין נטען כי בנסיבות קבלת הבקשה, ובין היתר משהיא הוגשה לאחר תום פרשת ההגנה של בית החולים, יש לשמוע את המשפט מחדש בנוגע לבית החולים וכי בעניין זה אינטרס ההגינות גובר על אינטרס בירור האמת. כן נטען כי שגה בית המשפט משלא חייב את בית החולים בהוצאות.

6.

כללית סומכת ידיה על ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי. נטען, בעיקרו של דבר, כי טענת הזיוף אינה כלולה בצורה סדורה ובהירה בכתב התביעה, וכן כי ההורים לא העלו כל טענה בנוגע לאמיתות התיעוד הרפואי, ואף אישרו בעדותם את אמיתות האמור בתיק הרפואי. עוד נטען כי טענת הזיוף אינה נתמכת כנדרש בחוות דעת של מומחה לכתב יד.

7.

בית החולים סומך ידיו על ההחלטה השנייה של בית המשפט המחוזי שהתירה הגשת היומנים, ומוסיף וטוען בעיקרו של דבר כי אין מדובר בראייה חדשה, אלא ביומנים הבאים לאמת את עדותו של מר עג'ארמה. עוד טוען בית החולים כי לא התקיים הליך של גילוי מסמכים וכי טרם הסתיים שלב הגשת הראיות, ולפיכך ניתן להגיש את היומנים. כמו כן, נטען כי ממילא רשאי בית המשפט להתיר הגשת ראיה בכל שלב אם הדבר נחוץ לבירור האמת ולליבון השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים להליך.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות, ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה. אציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

9.

אשר להחלטה הראשונה – נפסק כי ככלל, די בשלילת הזכות המוקנית למבקש להגיש תגובה לתשובה, כאמור בתקנה 241(ג1) לתקנות, כשלעצמה, כדי להחזיר את הדיון אל הערכאה המבררת על מנת לרפא פגם זה (רע"א 8834/13 גרון נ' זלץ (13.3.2014); רע"א 5935/16 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (25.9.2016)). לפיכך, ובלא שאביע עמדה בנוגע לגוף ההחלטה הראשונה, משלא נתבקשה תשובה במקרה זה, אני מורה על ביטול ההחלטה הראשונה והחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. המבקשת תגיש תשובתה לתגובת כללית תוך 10 ימים מיום שתקבל לידיה פסק דין זה ובית המשפט המחוזי ייתן החלטה חדשה בבקשה.

10.

אשר להחלטה השנייה – דין הבקשה שלפניי להידחות. מדובר בהחלטה הנוגעת באופן מובהק לניהול המשפט על-ידי הערכאה הדיונית ומסורה היא דרך כלל לשיקול דעתה הנרחב. התערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית בנוגע לסדרי דין, לדיני ראיות ולאופן ניהול המשפט תיעשה במשורה ובמקרים יוצאי דופן (רע"א 6827/98 מחצבות כנרת נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה (14.7.1999); רע"א 1077/12 פלוני נ' מדינת ישראל

(26.6.2012); רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (17.12.2017)). ענייננו אינו נמנה על מקרים מיוחדים אלה. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

11.

למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגוף העניין לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה, באשר הראייה הנדונה נוגעת לליבת המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, ונדמה ויכול ויהיה בה כדי לסייע באופן ממשי לחקר האמת. זאת ועוד, לא נגרם למבקשת עיוות דין משעה שבית המשפט המחוזי אפשר לה לשוב ולחקור את מר עג'ארמה בנוגע ליומנים.

12.

לבסוף, אין להידרש לטענת המבקשת כי היה על בית המשפט המחוזי לחייב את בית החולים בהוצאות, נוכח הקבוע בסעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009.

13.

סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו, כאמור בסעיף 9 לעיל.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.