רע"א 6827/98 מחצבות כנרת נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה -עירית נצרת עילית

1.המבקשת הגישה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים, עתירה מינהלית נגד המשיבות שענינה ביטול החלטותיהן של המשיבות מס' 1 ו2- שלא ליתן למבקשת היתר לשימוש חורג במקרקעין שבהם היא מפעילה מחצבה. בדיון מוקדם שהתקיים ביום 25.10.98 הורה בית המשפט (כבוד השופט מ' בן דוד) למשיבים להגיש כתבי תשובה לעתירה "וזאת פרט לאמור בפרקים ח' וט' לעתירה".

המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על כך שהמשיבים לא חויבו להשיב על העתירה בשלימותה. המשיבות מס' 1 ו2- השיבו על הבקשה להרשות ערעור. המשיבים מס' 3 ו4- לא השיבו עליה.

2.פרק ח' לעתירה ענינו, כאמור בכותרתו: "הפגיעה בחופש העיסוק והפגיעה בפרנסת העותרת והתלויים בה". פרק ט' לעתירה ענינו, כאמור בכותרתו: "המשמעות המעשית בהפסקת עבודות המחצבה היום". משמעות הוראתו האמורה של בית המשפט היא, לדעת המבקשת, "הוצאה" של ענינים אלה מרשימת הפלוגתות שידונו בעתירה. לטענתה מדובר ב"שאלות מהותיות", ו"בעלות משקל רב, ויתכן כי אף בעלות משקל מכריע" לענין ההכרעה בעתירה. המשיבה מס' 1 השיבה כי היא מסכימה עם עמדת בית המשפט "לפיה אין טעם להרחיב את הדיון לנושאים שמעבר לענינים המשפטיים נשוא העתירה".

3.לפי סעיף 5(3) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בעתירות לבית המשפט לענינים מינהליים) התשנ"ו1996- (להלן - "התקנות") רשאי בית המשפט לקבוע כי משיב יגיש כתב תשובה וכן להגדיר את הפלוגתות הטעונות תשובה. כן רשאי הוא, לפי תקנה 6(א)(4) לתקנות, לצמצם או להגדיר את המחלוקת. סמכויות אלה ואחרות דומות לסמכויותיו של בית המשפט בקדם משפט על פי פרק י"ג לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-. כאשר עושה בית המשפט שימוש בסמכויותיו - כאן כמו שם - יש לו שיקול דעת רחב להתוות את הדרכים היפות בעיניו כדי לייעל את הדיון. מטבע הדברים, התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטותיו בקדם המשפט או בדיון המוקדם - כמו בהחלטות אחרות שענינן דרך ניהול המשפט - תהיה נדירה ומצומצמת ובדרך כלל, כדי למנוע עיוות דין. (ראו רע"א 3831/99 אבנר מאי ואח' נ' מדינת ישראל ואח' , (טרם פורסם); בג"צ 4044/99 עו"ד שמחה ניר ואח' נ' בית משפט השלום (תעבורה), עכו ואח' , (טרם פורסם); בג"צ 4024/99 עטאללה דיין נ' בית הדין הצבאי המחוזי , (טרם פורסם)).

4.עיינתי בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי שצורף לבקשה ולא מצאתי בו את הנימוק שבא כוח המשיבה ציין שהיה נימוקו של בית המשפט להחלטתו. אולם, בין אם היה זה הנימוק שבבסיס ההוראה שלא להשיב על פרקים ח' וט' לעתירה ובין אם לאו; בין אם נאמרו במהלך הדיון דברים שזאת משמעותם, בלי שנרשמו בפרוטוקול, ובין אם סבר בא כוח המשיבה מס' 1 שזה טעמה של ההוראה, אין מקום להתערב בהחלטה, על ידי שינוי ההוראה. צדקת החלטתו של בית המשפט תיבחן בתום המשפט על ידי ערכאת הערעור - אם יהיה צורך בכך - עם שאר ההשגות שיועלו לפניה, ואין לעשות זאת בשלב זה. אעיר כאן - מבלי לחוות דעה לעצם הענין - כי הדיון המוקדם טרם נסתיים ולפיכך לא אבדה תקוותה של המבקשת לשכנע את בית המשפט לחזור בו מהוראתו.

5.הבקשה להרשות ערעור נדחית.

בנסיבות הענין לא ייפסקו הוצאות.