בג"ץ 6861/00 דן ארליך נ. ריצ'ארד ב. אלדרמן - עו"ד

1.בית משפט בניו-יורק קיים צוואה של המנוחה הרטה הלל ז"ל (להלן- "המנוחה") ומינה את המשיב כמנהל עזבונה. נודע למשיב כי אחרי מותה של המנוחה משך המבקש על פי יפוי כוח שהיה בידיו את כל הכספים שהיו בחשבונה בבנק בשוויץ. המשיב הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו להשיב את הכספים שמשך מתוך החשבון בשוויץ. בכתב ההגנה טען המבקש, בין היתר, כי מלבד הצוואה שקוימה בניו-יורק השאירה המנוחה צוואה שניה שענינה הכספים בחשבון הבנק בשוויץ, וכי בית המשפט המחוזי איננו מוסמך לדון בענין ולחלופין שהוא בגדר פורום לא נאות.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' קלינג), שמע את טענות באי כוח בעלי הדין בענין הסמכות, ובהחלטתו מיום 11.7.00, קבע כי "אם כי, לכאורה יש ממש בטענת חוסר הסמכות, הרי שנראה לי שעל מנת להחליט בה ראוי ללבן את העובדות. כמובן, שהתובע נוטל על עצמו סיכון נכבד של הוצאות, אם טענת חוסר הסמכות תתקבל".

המבקש מבקש להרשות לו לערער על ההחלטה.

2.דין הבקשה להידחות.

כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות של הערכאה הדיונית שענינן דרך ניהול המשפט (ראו, רע"א 6827/98 מחצבות כנרת נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תקדין-עליון 99(2) עמ' 549; רע"א 7132/00 דפנה שפר נ' ספרי ניר בע"מ ואח' (טרם פורסם); רע"א 3831/99 אבנר מאי ואח' נ' מדינת ישראל וא'ח תקדין-עליון 99(2) עמ' 974 והאסמכתאות שם). על טענתו של המבקש כי החלטת בית המשפט "יש בה כדי לפגוע באופן קשה במבקש ובזכויותיו המהותיות, תוך גרירתו להוצאות כבדות ללא כל צורך", יש להשיב כי חזקה על בית המשפט שיפעל בדרך הטובה והיעילה ביותר לבירור שאלת הסמכות ובכלל זה ישקול את האפשרות לזמן בשלב הראשון רק את העדים הדרושים לענין זה. לאחר מכן, אם ימצא לנכון, יתן את החלטתו בענין הסמכות ובענין הפורום.

3. הבקשה נדחית.