פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
7132/00 - א'
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקשים
:
1.
דפנה שפר
2.
מרים אבן שושן
3.
יובל אבן שושן
נגד
המשיבים
:
1.
ספרי ניר בע"מ
2.
חיים כהן
3.
משה אופנר
4.
כ. בונוס הפצות בע"מ
5.
יגאל כהן
6.
כהן בנימין
7.
אברהם סיון
8.
קריית ספר בע"מ
9.
חיה ירדן
10.
ק.ס.מ- קריית ספר מחשבים בע"מ
בקשה דחופה לרשות ערעור על החלטות בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב יפו מיום 2.10.00 בת.א. 1019/93 בש"א 25645/00 ובש"א
25964/00 שניתנו על ידי
כבוד השופטת א' חיות
ובקשה
לסעדים זמניים
החלטה
1.המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בקשה לאכוף על המשיבים את פסק דינו מיום 22.12.98 ואת צו המניעה הזמני שנתן ביום 5.9.99 - בענין הזכויות ביצירותיו של מורישם, הבלשן אברהם אבן שושן ז"ל - בדרך של הטלת קנסות ועל ידי צווים נוספים שפירטו בבקשתם, לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת א' חיות) קבע את מועד הדיון בבקשה ליום 30.10.00. בקשתם של המבקשים להקדים את מועד הדיון ולהעניק להם סעדים זמניים נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטותיו מ- 25.9.00 ו- 2.10.00.
ב"בקשה דחופה" שהגישו המבקשים היום מבקשים הם להרשות להם לערער על ההחלטות וכן להעניק להם סעדים זמניים.
2.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להקדים את מועד הדיון מן הטעם כי "בהתחשב במספר ימי העבודה האפשריים עד למועד שנקבע וכן בהתחשב בטענות שהועלו" אין הוא רואה מקום להקדמה. בכך אין מקום להתערב. כידוע, אין דרכו של בית משפט לערעורים להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה שקבעה את מועדי הבירור, אלא בנסיבות קיצוניות ביותר (ראה דברי ברע"א 3831/99 אבנר מאי ואח' נ' מדינת ישראל ואח' תקדין - עליון 99 (2), עמ' 974 והאסמכתאות שם; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) תשנ"ה עמ' 474 והאסמכתאות שם). המקרה שלפנינו איננו כזה.
גם הטעם הראשון שהביא בית המשפט המחוזי יפה בעיני, בעיקר לאור העובדה שמדובר בתקופה לא ארוכה עד המועד שנקבע לדיון, שבמהלכה גם חלים ימי חגים. אוסיף לענין זה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לקבוע את מועד הדיון ליום 30.10.00 ניתנה כבר ביום 6.9.00 ובקשה להקדימו נדחתה בהחלטה מיום 11.9.00. בקשה נוספת להקדמת הדיון הוגשה רק שבועיים לאחר מכן - ביום 25.9.00 - ונדחתה באותו יום. משום מה לא ביקשו המבקשים להרשות להם לערער על ההחלטה מיום 11.9.00 ורק היום - 5.10.00 - ביקשו להרשות להם לערער על ההחלטה מיום 25.9.00. חוששני שיש בקצב זה של המהלכים כדי ללמד ש"הבקשה הדחופה" אינה דחופה כל כך.
את דחיית הבקשה להעניק למבקשים סעדים זמניים נימק בית המשפט המחוזי בכך שמדובר ב"שאלה עובדתית שיש לבררה תחילה". גם בכך אינני מוצא מקום להתערב. ממילא אין צורך לדון בהענקת סעדים זמניים על אתר ובמעמד צד אחד כבקשת המבקשים. לענין זה אעיר כי החלטותיו של בית המשפט המחוזי, שעליהן נתבקשה הרשות לערער, ניתנו מפי כבוד השופטת א' חיות, שנתנה בזמנם את פסק הדין ואת צו המניעה. חזקה עליה שנתנה דעתה על כל השיקולים הצריכים לענין.
3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, ו' בתשרי
תשס"א (5.10.00).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00071320.
M01