רע"א 1377/21 סיאט כרמל סחר יבוא ויצוא בע"מ נ. אורית פלד

1.

בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ח' שרעבי ) בת"א 50051-11-20 מיום 14.2.2021, בגדרן נקבע כדלקמן:

(א)

במסגרת ההחלטה הראשונה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת

למחיקת תגובת המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות ) לתשובה לבקשתן למחוק את כתב תביעתה של המבקשת. בבקשה טענה המבקשת, בין היתר, כי תגובת המשיבות כוללת טענות חדשות שלא הועלו בבקשתן למחיקת כתב התביעה, ומשכך מהוות הרחבת חזית אסורה (להלן: ההחלטה הראשונה ).

(ב)

במסגרת ההחלטה הנוספת שניתנה באותו היום, הורה בית המשפט המחוזי למבקשת לגלות מסמכים ספציפיים שונים, וכן הורה על מתן מענה לשאלות מסוימות בשאלונים מטעם המשיבות (להלן: ההחלטה השנייה ) .

2.

בד בבד עם בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה השנייה, וביום 3.3.2021 ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע כאמור.

3.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

ההחלטה השנייה

4.

אפתח בהחלטה השנייה דווקא, שאותה מכנה המבקשת כ"החלטה העיקרית", ואשר מתייחסת למתן מענה לשאלונים ולגילוי מסמכים ספציפיים.

אשר לצו המענה לשאלונים, הרי שהחלטת בית המשפט המחוזי בנדון נמנית עם סוגי ההחלטות שעליהן לא תינתן רשות ערעור, כאמור בסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט או הצו ). בהקשר זה, טוענת המבקשת כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת, ומשכך אין מקום להחלת הצו בעניינה. אין בידי לקבל טענה זו, ואבאר נימוקיי לכך.

5.

כידוע, צו בתי המשפט נועד לשמור על יעילות ורציפות הדיון בערכאה הדיונית, לבל יופרע בידי בקשות רשות ערעור חוזרות ונשנות ביחס לכל החלטה דיונית-ניהולית הניתנת בגדרו. זאת, בייחוד לנוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בניהול ההליך שלפניה, ולאור העובדה שככלל, השפעתן של החלטות דיוניות על התוצאה הסופית – היא נמוכה. כן נועד הצו לחסוך במשאביה השיפוטיים של ערכאת הערעור, על מנת שלא תידרש להכריע בבקשות רשות ערעור רבות מספור, אשר תועלתן, כאמור, אינה גבוהה (ראו: רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ , פסקה 8 (8.12.2015) (להלן: עניין ברנד פור יו ); רע"א 3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל- מרחב מרכז (אזור מנשה) , פסקה 2 (21.5.2018)). תכליות חשובות אלה מחייבות יישום דווקני של הוראות הצו, על מנת שלא תאוינה תכליותיו בדיונים נרחבים על אודות טיב ההחלטות הבאות בגדרו.

6.

ואמנם, בעבר נתגלעה מחלוקת בפסיקה באשר לאפשרות ליתן רשות ערעור על החלטה הנמנית עם סוגי ההחלטות שבצו בתי המשפט, אך אינה מנומקת דיה. מחלוקת זו הוכרעה בפסק הדין בעניין ברנד פור יו , בו נקבע כי אין לראות בצו משום "מחסום בלתי עביר" בפני מתן רשות ערעור על החלטה שאינה מנומקת. אשר להיקף ההנמקה הנדרשת בנדון, הוטעם כי זו תיקבע בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, בשים לב לתכליותיו המתוארות של צו בתי המשפט, ובהתחשב בטיבן הדיוני-ניהולי של ההחלטות המנויות בו ולהיקף הנרחב של החלטות מעין אלה בערכאות הדיוניות. על רקע זה נקבע "כי יש לאפשר מתן רשות לערער בסוגי החלטות המפורטים בצו רק מקום שבו ההחלטה נושא הבקשה לוקה ב היעדר הנמקה כלשהי וזאת להבדיל מהנמקה חלקית או קצרה ותמציתית " (שם, בפסקה 12; ההדגשות הוספו, י.ו.).

7.

יישום הדברים שלעיל על ענייננו מוליך, כאמור, לכלל מסקנה כי יש לדחות על הסף את בקשת רשות הערעור על ההחלטה השנייה בכל הנוגע לשאלונים. עיון בהחלטה זו מעלה כי בית המשפט המחוזי תיאר בתחילתה את אמות המידה הנוגעות להליכי גילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלונים, וציין כי יבחן את המחלוקת בין הצדדים בסוגיית הרלוונטיות "לפי יריעות המחלוקת שבכתבי הטענות". כמו כן, בית המשפט המחוזי פירט בהחלטתו את כל השאלות שעליהן נדרשת המבקשת להשיב – אחת לאחת, ואף הוסיף הסתייגויות אלה ואחרות לגבי חלקן. בית המשפט המחוזי אף ציין כי השאלות שעליהן יש להשיב מתוך השאלונים הן אלה שלגביהן שוכנע "כי הן רלוונטיות וראויות להישלח במסגרת שאלון". מן המקובץ עולה כי בית המשפט המחוזי אכן דקדק ונתן דעתו לכל השאלות שעליהן נסבה ההחלטה מושא הבקשה דנן, ולדידי, די בהחלטתו המתוארת כדי לעמוד בחובת ההנמקה הנדרשת לשם תחולת הכלל הקבוע בצו בתי המשפט (ראו והשוו: רע"א 3783/13 אי די בי חברה לפתוח בע"מ נ' שמיע , פסקה 11 (5.6.2013), אם כי עמדת הנשיא א' גרוניס בהחלטה זו לא התקבלה לבסוף להלכה).

8.

אשר לחלקה של ההחלטה השנייה הנוגע לגילוי המסמכים הספציפיים, יצוין כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע להליכי גילוי מסמכים. לא בנקל, אפוא, תתערב ערכאת הערעור בהחלטות מעין אלה, אלא במקרים שבהם מדובר בהחלטה שאינה סבירה, נוגדת את הדין, מתעלמת מנסיבות רלוונטיות או גורמת לעיוות דין למי מהצדדים (ראו: רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות בע"מ , פסקה 15 (24.10.2018); רע"א 7882/19 דומיקאר בע"מ נ' כהן , פסקה 14 (24.2.2020)). אינני סבורה כי המקרה דנן בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. אציין כי אף בהקשר זה, התרשמתי כי בית המשפט המחוזי בחן את המסמכים המבוקשים וכי יש בהנמקתו המובאת בהחלטה כדי לעמוד בחובה המינימלית הנדרשת בהחלטות כדוגמת זו שלפנינו.

ההחלטה הראשונה

9.

לבסוף, אציין כי ראיתי לדחות אף את בקשת רשות הערעור בנוגע להחלטה הראשונה. תחילה, יוער כי גם אם המשיבות העלו בתגובתן טענות אשר לא נזכרו בבקשה למחיקת כתב התביעה, הרי שאין מקום להכתיר תגובה זו כ"הרחבת חזית", שכן אין בה כדי להרחיב את חזית המחלוקת שבין בעלי הדין – התחומה בכתבי טענותיהם . מכל מקום, לנוכח שיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות מובהקות כגון אלה, וכן לאור התרשמותי שלעיל כי בית המשפט המחוזי אכן בחן את השאלונים והמסמכים המבוקשים לגופם, הרי שלא מצאתי טעם מבורר להתערב בשיקול דעתו במסגרת ההחלטה הראשונה. עוד יצוין כי דרך המלך בהקשר זה היתה בקשה חלופית להגיב לטענות חדשות שהועלו לכאורה בתגובת המשיבות, אך משום מה, המבקשת לא נקטה בדרך זו.

10.

בשולי הדברים, אציין כי בשלהי בקשתה שלפניי, טענה המבקשת לנזק אשר עלול להיגרם לה עקב חשיפת עניינים פרטיים ומסחריים שנצטוותה לגלות בהחלטת בית המשפט המחוזי. טענותיה אלה של המבקשת לא הועלו אמנם במסגרת ההליך קמא, ואולם, לפנים משורת הדין, ואך על מנת למנוע תקלה, ראיתי להתיר למבקשת להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה השנייה, הנוגעת אך ורק לפגיעה אפשרית בפרטיות ובעניינים מסחריים כאמור (להבדיל מטענות להיעדר רלוונטיות, הכבדה וכיוצא באלה).

11.

אשר על כן, בכפוף לאמור בסעיף 10 לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית אף הבקשה לעיכוב ביצוע.

עם זאת, ועל מנת לאפשר למבקשת לכלכל את צעדיה בנוגע לבקשה לעיון חוזר, הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 3.3.2021 יעמוד בתוקפו למשך שבוע נוסף ממועד מתן החלטה זו.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבות בסך של 3,000 ש"ח.