פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 395/15
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
ברטי (בני) סינבטי
נ ג ד
המשיבים:
1.
S.H.G Golden
& silver ltd
2.
pendale invesments ltd
cyprus
3.
L.L Mining corporation B.V
4. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי תל אביב מיום 16.12.2014 בתיק פרק 002000-12-12 שניתנה על ידי כבוד השופט
א' אורנשטיין
בשם המבקש:
עו"ד רותם חנני
החלטה
בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה א' אורנשטיין ) בתיק פר"ק 2000-12-12 מיום 16.12.2014, בגדרה אושרה הצעת מכר נכסי חברת S.H.G. Golden & Silver Ltd (חברה בפירוק).
1.
ב בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו מתנהל הליך פירוק מרצון של חברת S.H.G. Golden & Silver Ltd (להלן: החברה ) במסגרתו ניתן צו פירוק ומונה עו"ד קוטלר כמפרק החברה (להלן: המפרק ). הרקע לבקשה נסקר בהחלטתי מיום 26.11.2014 ברע"א 6933/14 (להלן: הבקשה הראשונה ), אשר בקשה זו מהווה המשכה הישיר. משכך, אקצר בדברים ואציין בתמצית כי במחצית הראשונה של שנת 2008 הלאימה ממשלת קירגיזסטן את זכויותיה של החברה, שכללו זיכיונות לחיפוש ולכריית זהב בקירגיזסטן וזכויות במפעל לעיבוד עופרת וזהב. החברה נקטה בהליכים משפטיים בקירגיזסטן על מנת להשיב זכויות אלו, ולצורך כך גם אושר למפרק לשכור שירותיהם של משרד עורכי דין בינלאומי שייצגו את החברה בערכאות השונות. בין בעלי המניות של החברה – משיבה 2 (51% ממניות החברה) והמבקש (26% ממניות החברה) – נתגלעו סכסוכים שנסבו, בין השאר, על נסיבות אובדן זכויות החברה והמאמצים להשבתם. סכסוכים אלו היוו מקור להתדיינויות שונות (ראו: תנ"ג 15442-11-09, ע"א 5018/12 ות"א 26126-02-12).
2.
הבקשה הראשונה נסבה על החלטת בית משפט קמא מיום 14.7.2014 לקבל את בקשת המפרק ולהתיר מכירת נכסיה של החברה, תוך דחיית עמדת המבקש לפיה יש לעכב את הליך המכירה. עובר להגשת הבקשה הראשונה, פורסמו הזמנות להציע הצעות לרכישת כלל נכסי החברה והתקבלו במשרד המפרק שתי הצעות – האחת מטעם המבקש על סך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ, והשניה מטעם חברת Grutaco Ltd . , על סך של 850,000$ בתוספת מע"מ. עוד ביום 7.10.2014, הוגשה בקשה מטעם המפרק לאישור מכר נכסי החברה לחברת Grutaco Ltd. (בקשה 43).
בהחלטתי מיום 26.11.2014 קבעתי כי יש לעכב את הליכי מכירת נכסי החברה בששה חודשים, על מנת לבחון בפרק זמן זה אם חלו התפתחויות מהותיות בהליכים המשפטיים להשבת נכסי החברה בקירגיזסטן, ואם יש בכך כדי להשפיע על הערכת שווי נכסי החברה. עוד קבעתי כי עיכוב הביצוע מותנה בכך שהמבקש יפקיד תוך 14 יום בקופת המפרק הסך של 850,000$ בצירוף מע"מ, כגובה ההצעה הגבוהה ביותר, או ערבות בנקאית אוטונומית בסכום זה.
3.
המבקש לא הצליח לגייס את הסכום האמור ולפיכך התבקש בית המשפט לאשר את מכירת החברה. בהחלטתו מיום 16.12.2014 קיבל בית משפט קמא את הבקשה וקבע כי המפרק נקט בהליכי מכירה מקובלים ופעל להשיא את התמורה. נקבע כי אין בנמצא טעם ענייני שלא לאשר את המכר, בפרט נוכח תמיכת כונס הנכסים הרשמי בבקשה, צפייתה הלגיטימית של חברת Grutaco Ltd . והפער הניכר בין שתי ההצעות שהוגשו.
4.
על כך נסבה בקשת רשות הערעור שלפני, במסגרתה הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע.
לטענת המבקש הן משיבה 2, בעלת מניות הרוב בחברה, והן חברת Grutaco Ltd. מצויות בשליטתו של מר לב לבייב, אך עובדות אלה הוסתרו במכוון מהמפרק, מבית המשפט ומבעלי מניות המיעוט. נטען כי בהתנהגות זו יש משום תרמית וחוסר תום לב; כי התנהלות זו שומטת את הקרקע מתחת להליך הפירוק והיא עומדת בניגוד לטענה כי לחברה אין כלל זכויות תביעה בקירגיזסטן, באשר לב לבייב שמשך שנים טען שהחברה חסרת כל שווי וזכויות תביעה, מבקש כעת לקנותה; כי מדובר במכירה סיבובית של החברה בעבור "נזיד עדשים"; כי רכישת החברה נועדה לסכל את פעילותם של המפרק ורואה החשבון החוקר ולמנוע כל אפשרות להשבת נכסי החברה ולהתחקות אחר ההליכים שהובילו לפירוקה; כי לא התפתחה ציפייה לגיטימית שההצעה תאושר; כי אישור המכירה מנוגד לאינטרס הציבורי ולאינטרס הבראת החברה. נוכח אלו נטען כי יש לפסול את הצעתה של חברת Grutaco Ltd.
ולקבוע כי נכסי החברה לא ימכרו ולא יוצעו למכירה בשלב זה.
5.
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.
הלכה למעשה, המבקש לא הציג טעם ענייני לדחיית הצעת המכר. בניגוד לטענת המבקש, לא הוסתרה העובדה שמאחורי ההצעה הזוכה עומד לבייב, שהוא בעל השליטה גם בבעלת מניות הרוב, שהרי בבקשה לאישור המכר ציין המפרק את הקשר בין שתי החברות וביקש מבית משפט קמא לאשר את המכר לידי "חברת Grutaco Ltd. באמצעות ב"כ בעלת מניות הרוב [...]". כך גם מציין המפרק בתגובתו מיום 6.11.2014 לתגובת המבקש בבקשה לאישור מכר נכסי החברה כי:
"הצעת החברה האמורה לעיל [ Grutaco Ltd.
– י"ע] הוגשה על ידי ב"כ בעלת מניות הרוב, והח"מ הקפיד לציין זאת בבקשה לאישור המכר [...] לפיכך הח"מ לא רואה כל ממש בטענה כי יש פגם כלשהו בהצעה כאמור או כי דבר מה הוסתר. עוד יצוין כי היה ברור לצדדים, כבר בעת הדיון וטרם ההחלטה לאשר לצאת למכר כאמור, כי הצדדים שיתמודדו, יהיו כנראה, רק בעלי המניות עצמם".
אמנם ניתן לתמוה מדוע בעלת מניות הרוב פותחת בהליך פירוק מרצון של החברה ובשלב מאוחר יותר מנסה לרכוש אותה. אלא שהמבקש לא הראה כי בנסיבות המקרה נפל בכך פגם, בפרט שעה שהחברה המציעה לא הסתירה את קשריה ללבייב ולמשיבה 2. מסקנה זו אף נתמכת בפסקי הדין אליהם הפנה המבקש בבקשתו.
6.
לכך יש לצרף כי משמעות קבלת הבקשה הינו ביטול דה-פקטו של הליך המכרז למכירת נכסי החברה. למכרז הוגשו רק שתי הצעות – האחת על סך של 850,000$ והשנייה על סך של 100,000 ₪ בלבד. הפער המשמעותי בין ההצעות מלמד כי אין בשלב זה בנמצא אלטרנטיבה אמתית שתטיב עם קופת הפירוק. המבקש מודע לבעייתיות זו ואינו מכחד כי קבלת הבקשה יכולה להצריך עריכת מכרז חדש חלף המכרז הנוכחי, וכי נפקות קבלת הבקשה הינה עיכוב מכירת החברה.
הסעד לו עתר המבקש הוא ביטול החלטת בית משפט קמא ולהורות "כי החברה ו/או נכסי החברה לא ימכרו ו/או יושעו למכירה בשלב זה". אלא שסעד זה זהה לסעד שהתבקש בית משפט זה ליתן במסגרת הבקשה הראשונה. המבקש לא כיחד כי בקשה זו מהווה המשכה הישיר של הבקשה הראשונה ושתי הבקשות נסבות על סוגיה זהה – אישור מכירתה של החברה – ואף הגדיל לעשות וביקש לאחד את הדיון בשתי הבקשות.
יתרה מזאת, הבקשה לעיכוב ביצוע, שאינה מוגבלת עד להכרעה בבקשת רשות ערעור, מבוססת על טעמים זהים לאלו שעמדו בבסיס הבקשה הראשונה. הלכה למעשה, המבקש מנסה בגדר הבקשה הנוכחית לעקוף את החלטתי בבקשה הראשונה, בהליך שמהותו עיון חוזר. במסגרת הבקשה דנן, גם מנסה המבקש לשנות את הסך בו התניתי את עיכוב הביצוע ולבקש מבית המשפט להסתפק בסך של 50,000 ₪ בלבד. זאת אין באפשרותי לקבל ואין מקום בגדרי ההליך הנוכחי לבקש שינוי החלטה חלוטה.
7.
המבקש תוקף בבקשתו גם את המכרז ואופן ניהולו ואף מעלה טענות בדבר ההליכים שהובילו לפירוק החברה, אך אלו אינם רלוונטיים לבקשה דנן ולשלב בו נמצא הליך הפירוק. ויפים לעניין זה דברים שאמרתי בהחלטה בבקשה הראשונה:
"אכן המבקש טוען בבקשתו כי הוא מבקש לעכב את הליכי מכירת החברה בלבד ולא את כלל הליכי הפירוק. אף על פי כן פרש בפני בית המשפט יריעה רחבה, הכוללת פירוט רב של ההליכים המשפטיים בארץ ובקירגיזסטן והתייחסות לחובותיה הלכאוריים של החברה, שנראה שאיננה מתאימה להליך הנוכחי. הלכה למעשה, כפי שעולה מטענותיו של המבקש, הוא מבקש להתנגד להליכי הפירוק מעיקרם במסגרת הבקשות דנן. דא עקא, שההחלטה על פירוק החברה, שניתנה עוד ביום 5.12.2012, הינה החלטה חלוטה, שהמבקש לא הגיש התנגדותו לה במועד, ולא מצאתי ממש בנימוקים שהביא לכך. משנמנע המבקש מלהתנגד להחלטה לפרק את החברה, אין הוא יכול לנסות ולתקוף החלטה זו באופן עקיף במסגרת הבקשה דנן" (פסקה 6 והאסמכתאות שם).
8.
לכך אוסיף, כי המבקש השתהה והגיש הבקשה דנן על גבול מסגרת הזמנים הקבועה בחוק, החלטה על מכירת נכסי החברה ניתנה כבר ביום 16.12.2014 בעוד, רק ביום 18.1.2015 הוגשה בקשת רשות הערעור ובקשת עיכוב ביצוע. ביני לביני, השלימה חברת Grutaco Ltd.
את תשלום התמורה בעבור רכישת נכסי החברה, ונקבע בפסיקתא מיום 15.1.2015 כי היא הבעלים הבלעדי של נכסי החברה – אל נתונים אלו כלל לא התייחס המבקש בבקשתו.
הלכה למעשה ענייננו במעשה עשוי ובמכירה שהושלמה ובקשת המבקש לעכב את הליכי הממכר איננה רלוונטית עוד.
9.
אשר על כן, הבקשה נדחית ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' בשבט התשע"ה (29.1.2015).
ש ו פ ט