רע"א 3952/15 פלוני נ. קצין התגמולים - משרד הביטחון - אגף השיקום

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.4.2015 (ע"ו 11454-01-15, השופט כ' מוסק ). בפסק דין זה דחה בית המשפט המחוזי את הערעור שהגיש המבקש על החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה העליונה ) לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] מיום 30.9.2014.

רקע והליכים קודמים

2.

מקורה של בקשה זו בתביעה שהגיש המבקש לקצין התגמולים, הוא המשיב בבקשה דנן, בגין דלקת עור מסוג Contact Dermatitis (דלקת עור ממגע) שהתפתחה בידיו בעקבות שירותו הצבאי.

3.

הוועדה הרפואית שבדקה את המבקש קבעה כי אכן שירותו הצבאי הביא להתפתחות הדלקת, אך גם כי חומרתה של הדלקת היא מזערית, ועל כן העמידה את דרגת נכותו של המבקש על 1%.

4.

המבקש ערער על קביעה זו לוועדה העליונה. ביום 18.11.2013 הוועדה העליונה דחתה את ערעורו של המבקש. המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי וטען כי לא נומקה כדבעי, וכי היה על הוועדה העליונה להתייחס בהחלטתה לאמות המידה שמפורטות בטבלת העזר לקביעת חומרת הפגיעה המופיעה בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969 (להלן: תקנות הנכים ). ביום 10.4.2014 בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המבקש והחזיר את הדיון לוועדה העליונה על מנת שזו תבחן את מצבו של המערער מחדש בהתאם לפרמטרים הקבועים בטבלה שאליה הפנה המבקש (ע"ו 45579-01-14, השופט כ' מוסק ). ביום 30.9.2014 הוועדה העליונה חזרה ודחתה את ערעורו של המבקש. בעשותה כן, הדגישה הוועדה העליונה כי "גם היום לא נמצאו כלל וכלל נגעים בעור כלשהם...". בהתייחס לטבלת העזר קבעה הוועדה העליונה כדלקמן: "תגובה לטיפול אין צורך. שטח הנגעים אפס. לא קיים. מראה תקין לחלוטין כמו כל עור בריא. אין מצבו בכדי להפריע בתיפקוד היום-יומי הרגיל. זיהום משני אין, בזמן הבדיקה בפועל גם בישיבה הקודמת וגם היום לא התלונן בבדיקה על כל תחושה עם הפרעה".

5.

גם על החלטה זו ערער המבקש לבית המשפט המחוזי. לטענתו, הוועדה העליונה שגתה בכך שלא התייחסה לחלק מן הממצאים הרפואיים שעמדו לפניה. כמו כן, המבקש טען שהחלטתה של הוועדה העליונה ניתנה על סמך בדיקה שנערכה לאחר שמצבו הוטב הודות לטיפול תרופתי יום-יומי והימנעות מחומרים שעלולים להביא להתפרצות המחלה.

6.

בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המבקש בפסק הדין שעליו נסבה הבקשה דנן. בית המשפט המחוזי קבע שלא נפלה כל שגגה בהחלטתה של הוועדה העליונה, אשר ציינה כי הטיפול שמקבל המבקש כולל שימוש בחומר שאינו מהווה תרופה לדלקת עור ממגע.

הבקשה לרשות ערעור

7.

המבקש סבור כי יש מקום להעניק לו רשות לערער על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי. לשיטתו, עניינו מעלה מספר שאלות משפטיות עקרוניות בעלות חשיבות כללית, ובראשן – שאלת פרשנותן הנכונה של אמות המידה המפורטות בטבלת העזר שבתקנות הנכים. לטענת המערער, הוועדה העליונה פירשה את אמות המידה הקבועות בטבלה ככאלה שדורשות קיומם של תסמינים חזותיים וקבועים בפועל בעת הבדיקה הפיזית. לעומת זאת, המבקש

סבור כי יש לפרש אמות מידה אלה כבוחנות את מידת פגיעתה של המחלה ביחס למצבו של החולה בה קודם לכן, בעת שלא נדרש לטיפול מנע תרופתי ולהימנעות ממגע עם חומרים אלרגניים. כמו כן, המבקש סבור כי קביעותיה של הוועדה העליונה עומדות בניגוד לתשתית העובדתית בעניינו, תוך התייחסות לכך שאלמלא היה מטופל, היה מופיע אצלו הנגע העורי. לבסוף, המבקש מלין גם על הרכבה של הוועדה העליונה, אשר בשים לב לאופי המחלה שממנה הוא סובל, היה ראוי שתכלול גם אלרגולוג.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

9.

כידוע, בקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל רק מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית וכללית, אשר חורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנן לא מתעוררת כל שאלה מסוג זה. הוועדה העליונה קבעה כממצא עובדתי כי "הטיפול המקומי שבו משתמש המערער איננו ספציפי לדרמטיטיס שממגע אלא זהו טיפול כולל המשפר את שמנוניות העור". על רקע זה, בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המבקש וקבע כי לא נפלה כל טעות בהחלטתה של הוועדה העליונה. על כן, לאמיתו של דבר, טענותיו של המבקש מכוונות כנגד קביעותיה העובדתיות של הוועדה העליונה, אשר בהן לא התערב בית המשפט המחוזי. המבקש לא הצליח להצביע על טעם שיש בו כדי להצדיק התערבות בקביעות אלה. כידוע, בית המשפט אינו נוטה להתערב בקביעותיה המקצועיות של הוועדה הרפואית העליונה, כל עוד לא נפלו בהליך פגמים של ממש (ראו: סעיף 12א(א) לחוק הנכים. ראו גם: רע"א 4668/09 חזוט נ' משרד הביטחון (30.7.2009); רע"א 7525/13 פלוני נ' קצין תגמולים משרד הביטחון (3.12.2013)). על כך יש להוסיף, גם אם למעלה מן הצורך, כי תקנה 10(ו) לתקנות הנכים מורה כי "דרגת נכות לענין תקנות אלה תיקבע לפי מצבו של הנכה כשהוא משתמש בתרופות, עזרים ואמצעים אחרים בהתאם להוראות הרפואיות , זולת אם נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת".

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.