פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3999/16
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
אליהו אביטבול
נ ג ד
המשיבה:
עיריית לוד
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום
10.12.2015 בע"א 62073-03-14 (ע"י סגן הנשיא
א' ש' שילה
וכב'
השופטים
מ'
נד"ב
ו-
ב'
טולקובסקי
)
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ( סגן הנשיא א' ש' שילה והשופטים
מ' נד"ב ו- ב' טולקובסקי )
מיום 10.12.2015 בע"א 62073-03-14, אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (סגן הנשיאה א' יקואל ) מיום 8.2.2014 בת.א. 2574-09.
2.
המשיבה תבעה את המבקש בסדר דין מהיר בבית משפט השלום בראשון לציון בגין חובות ארנונה, שמירה, מים וביוב, בסך 962,459.60 ש"ח, עבור 5 נכסים שבהם הוא מחזיק באזור התעשייה בלוד. עקב טענת המבקש להתיישנות, הסדר בין הצדדים שקיבל תוקף של החלטה הפחית את סכום התביעה ל- 596,511 ש"ח. למבקש ניתנה רשות להתגונן בסוגיית גודל הנכסים מושא התביעה בלבד, ומשכך בית משפט השלום דחה את טענות המבקש הנוגעות להיעדר שימוש בנכסים ולטעות בסיווגם. בית המשפט ציין כי המבקש לא נקט בהליכי השגה בעת הרלוונטית, ובכך מנע מהעירייה את האפשרות למדוד שוב את שטחי הנכסים, ועוד קבע כי גרסתו לא נתמכה בראיות מספיקות, בעוד שגרסת העירייה לא נסתרה ואף נתמכה בראיות. על כן הגיע בית המשפט למסקנה כי גודל הנכסים הנדונים הוא כמצוין בכתב התביעה, וכי המבקש לא השכירם ולא שילם בגינם תשלומי חובה בתקופה הרלוונטית.
3.
על החלטת בית משפט השלום ערער המבקש לפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר אישר את הקביעה שלפיה טענות המבקש בענין סיווג הנכסים והעדר שימוש בהם חורגות מגדר הרשות שניתנה לו. בית המשפט המחוזי קבע כי מקרה זה אינו בא בגדר החריגים שבהם יתערב בית משפט שלערעור בממצאי מהימנות ועובדה שקבעה הערכאה הדיונית - הם הממצאים הנתקפים בערעורו של המבקש - וכי בכלל זה אין להתערב בקביעה כי גרסת המערער בדבר השכרת חלקים מהנכס לא הוכחה. למעלה מן הצורך הוסיף בית המשפט כי בהיעדר הודעה בדבר חדילת החזקה מצד הנישום, הוא המבקש בענייננו, מחויב הוא לשאת בארנונה בגין נכס אפילו התברר כי בפועל החזיק בו אדם אחר בתקופה הרלוונטית. בית המשפט לא ראה להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום, שבגדרו התקבלו טענות המשיבה בדבר גודל השטח לחיוב ואודות אי ביצוע התשלומים בגין הנכסים שנותרו בחזקת המבקש, ועל כן דחה את הערעור.
4.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפני, שבה טוען המבקש ללקויות, כמו גם לזיופים, במסכת הראייתית שהציגה המשיבה בפני הערכאות הדיוניות; פגמים אשר לשיטתו מנעו את בירור גודל השטח מושא התביעה. המבקש אף טוען כי גודל השטח לענין תשלום הארנונה מושפע באופן ישיר משינויי סיווג שלו, ועל כן טעו הערכאות דלמטה כשקבעו שלא ניתנה לו רשות להתגונן בנושא זה. לדידו של המבקש, המשיבה לא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה להוכחת תביעתה, ועל כן מבוקש כי יבוטל פסק הדין של בית משפט קמא וכי תידחה התביעה נגדו.
5.
אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן ככלל כאשר מתעוררת שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) . הטענות המועלות בבקשה זו הינן טענות פרטניות העוסקות בנסיבות המקרה הספציפי, וככאלו אינן עומדות באמות המידה למתן רשות ערעור.
6.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח
בתשרי התשע"ז (30.10.2016).
ש
ו פ ט