פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
4007/00
בפני:
כבוד
השופטת ד' דורנר
המ
בקשת:
רותם פיתוח ובניין (1990) בע"מ
נגד
המשיבים
:
1. החברה לטיפול במי קולחין קלאנסווה -
לב-השרון
2.
יהודה שטאנג ובניו בע"מ
בקשה
להבהרת החלטה
בשם
המבקשת: עו"ד מרדכי בייץ
בשם
המשיבה 1: אין הופעה
בשם
המשיבה 2: עו"ד נדב ויסמן
החלטה
המבקשת הגישה לבית-משפט זה בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר בגידרה נדחתה בקשתה למתן צו מניעה זמני כנגד מימוש זכייתה של המשיבה 2 (להלן: שטאנג) במכרז שפורסם על-ידי המשיבה 1 (להלן: הרשות) לבניית ותפעול מכון לטיהור שפכים. בעקבות זכיית שטאנג במכרז, נכרת חוזה בינה לבין הרשות ושטאנג החלה בבניית מכון טיהור השפכים. כחמישה חודשים לאחר שדחה בית-המשפט המחוזי את בקשתה למתן צו מניעה זמני כאמור, הגישה המבקשת בקשה לבית-משפט זה למתן סעד זמני בערעור, אף הוא למניעת מימוש זכיית שטאנג במכרז.
בהחלטתי מתאריך 4.10.00 שהתייחסה - גם על-פי כותרתה והאמור בגוף ההחלטה - לבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת, קבעתי כי הבקשה נדחית, וזאת הואיל והמבקשת נמנעה במשך חודשים ארוכים מלפעול למניעת מימוש זכיית שטאנג במכרז, ואף הגישה באיחור את בקשתה למתן סעד זמני בערעור.
מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה נתבקשה הבהרה לשאלה, האם בקשת רשות הערעור נדחתה או שמא נדחתה אך הבקשה למתן סעד זמני בערעור.
הבקשה אינה מובנת לי, שכן החלטתי מתאריך 4.10.00 מדברת בעד עצמה.
אוסיף, כי ממילא הבקשה למתן סעד זמני בערעור - כמו גם בקשת רשות הערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי להימנע ממתן צו מניעה זמני - עניינן זהה: בקשה למתן סעד זמני שימנע את מימוש זכיית שטאנג במכרז. אף הנימוק המהותי לדחיית שתי הבקשות הוא זהה, והתבסס כאמור, על השתהותה של המבקשת.
הבקשה להבהרת החלטה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות שטאנג בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ד בחשוון תשס"א
(12.11.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00040070.
L05