פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4060/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשות:
1. פזגז 1993
בע"מ
2. פטרולגז בע"מ
3. פטרולגז חברת הגז הישראלית בע"מ
נ ג ד
המשיב:
יעקב חודדה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 24.3.05 בבש"א 1013/05 שניתנה על ידי כבוד השופט ע'
חבש
בשם המבקשות: עו"ד א' ירון
החלטה
1.בגדר בקשת רשות הערעור שבפניי משיגות המבקשות על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' חבש) למחוק סעיפים מסוימים בכתב הגנה מתוקן שהגישו כנגד תביעתו של המשיב, וכן לדחות הודעת צד שלישי ששלחו בגדר אותה תובענה.
2.בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעת נזיקין שהגיש המשיב נגד המבקשות. הוחלט לפצל את ההליך לשני חלקים, כך שבשלב הראשון תתברר שאלת האחריות ולאחריו, אם יהיה בכך צורך, יידון גובה הנזק. ביום 8.10.03 קבע בית המשפט, כי למבקשות קיימת חבות נזיקית כלפי המשיב. לגבי שמואל ארד, שהיה צד נוסף לתובענה, נפסק, כי לא יהא עליו להשתתף בכל חלק מהפיצוי באשר הוא הוגדר על ידי המשיב כנתבע פורמלי. ערעור שהגישו המבקשות, בין היתר, בנוגע לחבותו של ארד, נדחה על ידי בית משפט זה. לאחר שהגיש המשיב כתב תביעה מתוקן תיקנו המבקשות את כתב הגנתן וכללו בו טיעונים השוללים את אחריותן בגין נזקיו, ונוסף על כך, שלחו הודעת צד שלישי לארד. לשיטתן, הן היו רשאיות לעשות כן בהתאם להוראת תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. דא עקא, בית משפט קמא סירב להתיר זאת למבקשות בשל העובדה שהדיון באשר לעצם חבותן כלפי המשיב כמו גם לגבי אחריותו של ארד לנזק כבר נסתיים. מכאן בקשה זו.
3.עמדתו של בית המשפט המחוזי מקובלת עליי. אכן, תקנה 94 מקנה לבעל דין, על פי לשונה, זכות נרחבת לתיקון כתב טענותיו בעקבות ביצוע תיקון כאמור על ידי יריבו. זכות זו אינה מוגבלת לעניינים הנובעים מאותו תיקון וכוללת אף את האפשרות להגיש תביעה שכנגד והודעת צד שלישי (ראו, רע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' סביון , פ"ד נא(2) 656, 659-658). ברם, במקרה דנא כבר הוכרעה סוגיית החבות וממילא תיקונו של כתב התביעה יכול להתייחס אך לסוגיית הנזק. משכך הוא, אף כתב ההגנה המתוקן, שהמבקשות רשאיות כמובן להגישו, יכול להוסיף טיעונים אך באשר לנזק. זאת ועוד, שיקולים שעניינם יעילות מערכתית אינם מאפשרים לנו ליתן יד לפעולה שנקטו המבקשות. התובענה בה עסקינן הוגשה בשנת 1994, ורק בסוף שנת 2003 הוכרעה שאלת אחריות הנתבעות. מחד גיסא, יש להביא בחשבון את העובדה כי המשיב הוא שביקש תחילה לתקן את תביעתו, שנים ארוכות לאחר הגשתה. מאידך גיסא, לאחר בחינת מכלול השיקולים נוטה הכף לחובת המבקשות. תחת לקדם את ניהול ההליך, שכבר ידע עיכובים רבים, ולהתדיין לגבי גובה הנזק, מעוניינות עתה המבקשות להשיבו לנקודת ההתחלה. אין להתיר להן לנצל את הפתח שנפתח להגשת כתב הגנה מתוקן בעקבות תיקון כתב התביעה, שנגע אך לסוגיית הנזק, ולעורר מחדש שאלות שכבר הוכרעו. תיקון כתב ההגנה בשאלת החבות, כמו גם משלוח ההודעה לצד שלישי, נגועים בשיהוי משמעותי. אם תידון בשנית שאלת אחריותן של המבקשות ואם תתברר ההודעה לצד שלישי תקופה כה ארוכה לאחר פתיחת ההליך, תיגרם פגיעה לא מבוטלת הן למשיב והן לארד. זאת ועוד, כאשר מוקדשים משאבים שיפוטיים רבים כל כך לצורך הליך אחד, בהכרח בא הדבר על חשבונם של שאר המתדיינים הנזקקים לשירותי בית המשפט, אשר ממילא נאלצים להמתין משך פרקי זמן ניכרים בטרם תתבררנה תביעותיהם. עם תוצאה זו אין להשלים.
4.אשר על כן, הבקשה נדחית בלא צורך בתשובה.
ניתנה היום, כ"א באייר תשס"ה (30.5.05).
ש
ו פ ט