רע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל נ. סביון דוד ואח'

זו הוגשה הבקשה שלפני. לאחר עיון בבקשה ובתגובות המשיבים, הוחלט לדון בבקשה כבערעור.

3.פתרון הסוגיה שבמחלוקת טמון בפרשנות תקנה 94 לתקנות, הקובעת כדלקמן:

"הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן, בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא ...".

התקנה, על פי נוסחה, אינה מגבילה את תיקון כתב ההגנה לעניינים הנובעים מהתיקון אשר נעשה בכתב התביעה, וזוהי אף הפרשנות שניתנה לה בפסיקת בית משפט זה. ההלכה מסוכמת בספרו של ד"ר זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית תשנ"ה בעריכת ד"ר ש' לוין) בעמוד 363:

"בראש ובראשונה מכוונת תקנה 94 לאפשר לבעל דין שכנגד לנקוט עמדה כלפי הטענה החדשה שנטענה על דרך התיקון, אך אין בעל הדין מוגבל בכך. בכתב הגנה מתוקן יכול הנתבע להעלות כל טענה חדשה שברצונו להשמיע, ולא רק טענה הנובעת מהתיקון...".

יתרה מזאת. הכלל הוא כי הזכות לתקן את כתב ההגנה על ידי הנתבע טומנת בחובה גם את הזכות לתקן את ההגנה כולה, וכוללת את הזכות אף להגיש תביעה-שכנגד. כפי שמצויין בספרו הנ"ל, של ד"ר זוסמן בעמוד 364:

"תיקן התובע את כתב התביעה, הרשות בידי הנתבע, אם רצה בכך, להעלות בכתב ההגנה המתוקן גם תביעה-שכנגד, אפילו לא כלל כזו בכתב ההגנה המקורי, ואפילו אין לו זיקה לנושא התיקון, שכן מבחינה פורמלית תביעה שכנגד היא חלק מן ההגנה".

(וראו גם: ע"א 152/60 קוסמוטורס - חברה לנסיעות ותיירות בע"מ נ' זסלני , פ"ד יד 1849; בר"ע 150/73 רון נ' חזן , פ"ד כח(1) 232).

4.הזכות לבקש משלוח הודעות לצד שלישי הינה זכות הנילווית לזכות להגיש כתב הגנה. לפיכך, גם כשמדובר במשלוח הודעות צד ג', אין הנתבע מוגבל למשלוח הודעות הנובעות במישרין מהתיקון שנעשה בכתב התביעה. ברוח זו, פסק השופט זוסמן עוד בענין המ' 531/73 הורביץ נ' ויכר , פ"ד כז(2) 751, בפיסקה 3 לפסק דינו, בציינו:

"לדעתנו, אין ספק בכך שמשהורשה נתבע להגיש כתב-הגנה חדש, קמה לו גם זכות חדשה, תוך המועד הקבוע להגשת כתב-הגנה, לבקש רשות לשלוח הודעה לצד שלישי, כאמור בתקנה 283."

משכך הם פני הדברים, הרי שבית משפט קמא נתפס לכלל טעות כשהורה על מחיקת ההודעה לצדדים שלישיים שהוגשה על ידי המבקשת כנגד בעלי החנויות.

הפתרון לחששו של בית משפט קמא מפני סרבול הדיונים נתון בתקנה 222 לתקנות. תקנה זו מאפשרת לבית משפט אשר הינו סבור כי דיון בנושא ההודעה לצד שלישי עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך, להורות כי נושא ההודעה ידון לאחר סיום הדיון בתובענה, או לאחר מתן פסק דין בה, מבלי שאחווה דעה אם כך ראוי לעשות בנסיבות המקרה דנן.

דרך הפעולה המוצעת בתקנה 222 הנ"ל, טובה יותר מבחינת יעילות הדיון, מדרך הפעולה בה נקט השופט בבית המשפט המחוזי. מחיקת ההודעות לצד שלישי לא תמנע בהכרח את שמיעת העדים מחדש. היא עלולה להביא לכך שבין המבקשת לבין הצדדים השלישיים תתנהל התדיינות נפרדת בנושא ההודעה, בפני שופט אחר, אשר אינו מצוי בפרטי הסכסוך. עקב כך תפגם עוד יותר יעילות הדיון. ואף קיים חשש של תוצאה שונה בשני ההלכים ביחסים שבין התובע לנתבע. בנסיבות המקרה הנוכחי, אף שהגשת הודעה לצדדים שלישיים בשלב כה מאוחר של ההתדיינות בוודאי אינה תורמת ליעילות הדיון, דומני כי זהו הרע במיעוטו.

5.בא-כוח המשיב הראשון, אשר היה מודע לכך שההלכה הפסוקה אינה לצידו, ביקש לשכנע כי ראוי ליצור הבחנה בין תיקון כתב הגנה שנעשה בעקבות בקשה לתקן את כתב תביעה שהתקבלה על ידי בית המשפט בבחינת "מעשה של חסד", לבין תיקון כתב תביעה שנעשה בעקבות תיקון כתב תביעה בזכות , כדוגמת המקרה הנוכחי. בא-כוח המשיב הראשון סבור כי בעוד שבמקרה הראשון אין להגביל את כוחו של הנתבע לתקן את הגנתו כאשר יאווה, הרי שבמקרה האחרון יש להגבילו, ולאפשר את תיקון ההגנה רק בעניינים הנובעים מהתיקון שנעשה בכתב התביעה.

עמדה זו אינה נתמכת בנוסח תקנה 94 לתקנות, אשר אינו מבחין בין שני המקרים, ואין לה תימוכין בפסיקה. כשלעצמי, אינני סבור כי יש יסוד להבחנה המוצעת. כידוע, בתי המשפט אינם מערימים קשיים ניכרים בדרכו של תובע המבקש לתקן את כתב תביעתו. מתן רשות לתיקון כתב התביעה הוא מעשה של יום ביומו, ואין המדובר בדבר חריג - "מעשה של חסד" כלשונו של בא כוח המשיב הראשון. משכך, מאבדת ההבחנה בין תיקון כתב תביעה שנעשה ברשות לבין תיקון כתב תביעה שנעשה בזכות את עוצמתה, ואין בה כדי להצדיק את אימוץ הפרשנות המוצעת.

6.לאמור לעיל יש להוסיף הערה נוספת, המתייחסת למקרים בהם מתבקש משלוח הודעה לצד שלישי עם הגשת כתב הגנה מתוקן. לעתים, משלוח הודעה כזו הינו תולדה של תיקון כתב התביעה. כך, כשנטענת טענה חדשה בכתב התביעה, אשר יש בה להטיל חבות נוספת על נתבע, ולנתבע קיים סעד כנגד צד שלישי בגין כל חיוב בו יחוייב כלפי התובע על יסוד טענה חדשה כזו. במקרה כזה, לתובע לא יכולה להיות כל טענה לסרבול הדיון בתביעתו על ידי משלוח ההודעה לצד שלישי, שהרי למעשה, הוא שגרם למשלוח ההודעה לצד שלישי רק בשלב זה של הדיון.

ייתכנו מקרים אחרים, שאת ההודעה לצד שלישי ניתן היה לבקש עם הגשת כתב ההגנה המקורי, והבקשה מוגשת עם הגשת כתב הגנה מתוקן, בבחינת תיקון טעות שנעשתה בעבר. במקרים כאלה, בקשה למשלוח הודעה לצד שלישי עלולה לגרום לפגיעה ביעילות הדיון, ולעתים לצורך בחקירה חוזרת של העדים, כשהאחראי לכך הוא הנתבע לבדו. במקרה כזה רשאי כמובן בית המשפט, אם ימצא זאת לראוי בהתחשב בנסיבות, לחייב בהוצאות את הנתבע, אשר גרם להתמשכות הדיונים ולטרחה מיותרת.

7.אשר על כן דין הערעור להתקבל, וכך אני מחליט. החלטתו של בית משפט קמא למחוק את הבקשה למשלוח הודעות לצד שלישי כנגד 15 בעלי החנויות מתבטלת בזאת. בהתחשב בנסיבות, ובאמור בפסקה הקודמת - כל צד ישא בהוצאותיו.