פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
רע"א
4071/09
בפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
בנק הפועלים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. תומר ייבוא ושיווק מוצרי (1983)
בע"מ
2. מ.רוסו (צ'ויס ישראל שיווק) סחר בע"מ
3. הבנק הבינלאומי הראשון סניף מפרץ חיפה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 16.4.09 ברע"א 11916-01-09 שניתנה על ידי כבוד השופטת ב'
בר זיו
בשם המבקש:
עו"ד ס' ש' וואנו;
עו" א' פריימן
החלטה
לפניי בקשה לביטול צו מניעה לחילוט כספי אשראי דוקומנטרי שניתן על ידי
בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו ברע"א 11916-01-09) אשר דן בבקשת רשות ערעור מטעם המשיבה 1 על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י' פרידמן בת"א 2235-11-08) שביטל את צו המניעה הזמני שניתן לטובתה במעמד צד אחד.
1.
המשיבה 1 ( תומר יבוא ושיווק מוצרי מזון (1983) בע"מ ) התקשרה בעיסקה לפיה המשיבה 2 ( מ. רוסו (צ'ויס ישראל שיווק) סחר בע"מ ) תספק לה 14 מכולות של אורז מהודו. לבקשת המשיבה 1, הנפיק המשיב 4 ( הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ) מסמך אשראי דוקומנטרי לפקודת המשיבה 2, אשר מצידה המחתה למבקש בהליך זה ( בנק הפועלים בע"מ ), תמורת הלוואה, את מלוא זכויותיה על פי מכתב האשראי הדוקומנטרי.
2.
בין המשיבה 1 לבין המשיבה 2 התעוררה מחלוקת באשר למספר המכולות שהגיעו לישראל. בשל כך, הגישה המשיבה 1 תובענה לבית משפט השלום בחיפה. צו מניעה זמני אשר ניתן במעמד צד אחד לטובת המשיבה 1 בוטל חלקית על ידי בית משפט השלום אשר קבע כי הכף נוטה לכך שלא הוכחה מרמה חמורה המהווה עילה לאי כיבוד מכתב האשראי הדוקמנטרי. המשיבה 1 לא השלימה עם ביטול צו המניעה והגישה בקשת רשות ערעור, אותה קיבל בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי במקרה זה מתקיימים חריג המרמה, חריג "הנסיבות המיוחדות" וכן חוסר התאמה בין המסמכים שהגישה המשיבה 2 לבין מספרי המכולות, המקימים עילה לאי פרעון מכתב האשראי הדוקומנטרי. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי צו המניעה יעמוד בתוקפו עד להכרעה בתביעה שהגישה המשיבה 1 לבית משפט השלום.
3.
המבקש לא השלים עם החלטה זו והגיש את בקשת רשות הערעור שלפניי בה הוא טוען, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי קבע ממצאים עובדתיים הפוכים מאלו שנקבעו בבית משפט השלום. עוד מוסיף המבקש, באריכות רבה, כי חריג המרמה לא חל על המקרה האמור ובשל כך יש לבצע את התשלום בהתאם לכתב האשראי הדוקומנטרי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף לה, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להדחות. ראשית, מדובר בהחלטה שכל כולה בנסיבות ההליך הקונקרטי – האם חל חריג המרמה המונע את מימוש כתב האשראי הדוקומנטרי – ואין היא חורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת. בהחלטות מסוג זה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, בוודאי לא בגלגול שלישי. שנית, הלכה היא כי התערבות ערכאת הערעור בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית אינה עילה, כשלעצמה, למתן רשות ערעור וכך גם העובדה ששתי הערכאות הגיעו לתוצאות שונות (רע"א 612/09 קן דרור נ' ויסברג (לא פורסם, 12.5.2009) והאסמכתאות המופיעות שם). שלישית, גם לגופו של עניין לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. מקובלת עליי הקביעה לפיה בנסיבות המקרה, קרי- העובדה שרק 8 מכולות מתוך 14 הגיעו ליעדן וכי שטרי המטען נמצאו מזוייפים, חל חריג המרמה המנוע פרעון כתב האשראי הדוקומנטרי עד לבירור התובענה העיקרית בבית המשפט. לכך יש להוסיף כי במקרה זה נוטה מאזן
הנוחות, כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי, לכיוון המשיבה 1. מטעמים אלו יש לדחות את בקשת רשות הערעור.
סוף דבר. הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
ניתנה היום, כ"א בתמוז תשס"ט (13.7.09).
ש ו פ ט