פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4076/19
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
סיירוקס ישראל בע"מ
נ ג ד
המשיב:
ספי בהא
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ברע"א 61973-01-19 מיום 19.5.2019, שניתנה
על-ידי כב' השופטת ש' לנר
בשם המבקשת:
עו"ד אופק עיני
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי" על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' לנר ) ברע"א 61973-01-19 מיום 19.5.2019, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא ג' ארנברג ) ברע"צ 32861-12-17 וברע"צ 24358-03-18 מיום 8.1.2019. בהחלטת בית משפט השלום, אשר ניתנה בבקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטות רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם א' אבני ) מיום 5.12.2017 ומיום 13.12.2017, ועל החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם ס' ג'דעון ) מיום 21.2.2018, נקבעו מועדים לקיומם של חיובים שונים אשר הוטלו על המשיב, וכן נקבע כי אם יפר המשיב את צו התשלומים אשר הושת עליו, אזי יקבע רשם ההוצאה לפועל את הסנקציה שתוטל על המשיב לפי פקודת בזיון בית משפט.
2.
המסכת העובדתית הרלוונטית לבקשה דנן, והשתלשלות ההליכים אשר קדמו לבקשה דנן נפרשו זה מכבר בהחלטתו של בית משפט זה ברע"א 6119/16
סיירוקס ישראל בע"מ נ' בהא
(2.1.2017) ולא ראיתי לחזור על הדברים. בתמצית יצוין כי ביום 1.8.2007 פתחה המבקשת נגד המשיב תיק בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. המשיב הפר את צו החיוב בתשלומים אשר הושת עליו במסגרת הליך ההוצאה לפועל, ומשכך הגישה המבקשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל למתן צו הבאה נגד המשיב, על מנת שתוטלנה עליו סנקציות לפי פקודת בזיון בית משפט. ביום 5.12.2017 ניתן צו הבאה למשיב, לבקשת המבקשת, בעוד שבקשתה לקביעת מועד ספציפי לביצוע הצו כאמור, כמו גם להעלאת סכום הערובה שנקבע לשם הבטחת התייצבותו של המשיב – נדחתה בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 13.12.2017. צו ההבאה בוצע ביום 21.2.2018 ובהחלטה אשר ניתנה בו ביום החליט רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם ס' ג'דעון ) לשחרר את המשיב. המבקשת הגישה לבית משפט השלום שתי בקשות רשות ערעור – הן על ההחלטות מיום 5.12.2017 ומיום 13.12.2017, והן על ההחלטה מיום 21.2.2018 – אשר נדונו במאוחד, ובגדרן התבקש בית משפט השלום להורות על מתן צו הבאה למשיב ועל העלאת סכום הערובה שנקבעה לשם הבטחת התייצבותו.
3.
בהחלטת בית משפט השלום מיום 8.1.2019 נקבע, כאמור לעיל, כי אם לא יקיים המשיב את הוראות צו התשלומים – כי אז יקבע רשם ההוצאה לפועל בפניו יובא הלה, את הסנקציה המתאימה לפי פקודת בזיון בית משפט. על קביעה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה, כאמור, בהחלטה מיום 19.5.2019, וזאת, מן הטעם שהבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ואף לגופם של דברים, אין מקום להיעתר לה.
על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בהתאם לסמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שמצאתי כי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין וכן כי הבקשה שלפניי אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך או שאלות שראוי להן, לפי טיבן ומהותן, לזכות לבירור משפטי נוסף.
5.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
אך לפנים משורת הדין, שכן לא היה כל מקום להגשת הבקשה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה בתשרי
התש"ף (24.10.2019).
ש ו פ ט ת