פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 4082/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
ד"ר משה וינברג ושות'
נ ג ד
המשיבים:
1. משה אברהם
2. רחל אברהם
בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה י' ענבר, כב' השופטת י' שבח וכב'
השופט ש' שוחט) בע"א 11340-06-14 מיום 14.5.2015
בשם המבקשת:
עו"ד עומר דגן
החלטה
1.
עניינה של הבקשה שלפניי בסכסוך בדבר תשלום שכר טרחה שהתגלע בין המבקשת – שותפות עורכי דין – לבין המשיבים. המשיבים שכרו בשנת 2002 את המבקשת לייצגם בתב יעה לפיצויים בגין ירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בשנת 2005, לאחר כמה שנים שבהן שכר הטרחה של המבקשת שולם לפי שעות העבודה בפועל, הוסכם בין הצדדים כי יתרת שכר הטרחה תשולם כאחוזים מתוך הפיצויים שייפסקו למשיבים בתביעתם (להלן: ההסכם ) . לימים, תביעת הפיצויים שהגישה המבקשת בשם המשיבים נדחתה. בתחילה הסכימו המשיבים להגשת ערר על דחיית התביעה, אך על רקע אירועים שאינן מעניינה של בקשה זו, משכו המשיבים את הסכמתם להמשך ההליכים. תוצאת הדברים הייתה כי לא שולם למבקשת שכר טרחה ומכאן תביעתה נושא הבקשה דנן. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט א' שליו ) דחה ביום 23.4.2014 את תביעת המבקשת לתשלום שכר ראוי. נקבע כי המבקשת נטלה על עצמה את הסיכון כי תביעת הפיצויים תידחה, וכי סירוב המשיבים להמשיך בהליכים משפטיים – תוך נשיאת ההוצאות המשפטיות והסיכון על עצמם – אינו מסכל את יכולת המבקשת לקבל את שכר טרחתה. בנוסף, נקבע כי המבקשת לא הוכיחה את טענתה כי המשיבים הסכימו לתניה בהסכם שלפיו ישלמו שכר טרחה מינימלי שאינו מותנה בתוצאת תביעת הפיצויים. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה י' ענבר , כב' השופטת י' שבח וכב' השופט ש' שוחט ) דחה ביום 14.5.2015 את הערעור בגדרי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
2.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי יש לחייב את המשיבים בתשלום שכר ראוי. טענתה העיקרית של המבקשת היא כי בקביעתו של בית משפט השלום שלפיה המבקשת אינה זכאית לשכר טרחה – קביעה שאומצה כאמור על ידי בית המשפט המחוזי – סטה בית משפט השלום מהלכות מחייבות של בית משפט זה שלפיהן הסכמי שכר טרחה המותנים בתוצאה ותשלום שכר ראוי אינם מוגבלים לייצוג בערכאה הראשונה בלבד; וכי לקוח רשאי לנתק את קשריו עם עורך הדין בכל עת אך בתנאי שלאחרון יובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן ללקוח. נטען כי הסטייה מהלכות אלו מקימות שאלות בעלות חשיבות עקרונית המצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". עוד נטען כי נפלו שגיאות בקביעות בית משפט השלום ביחס לממצאים עובדתיים בנוגע להסכם.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. טענות המבקשת ביחס לקביעות בית משפט השלום בכל הנוגע להסכם; וביחס ליישום הדין על ידו בנסיבות העניין נטועות כולן בגדרי המחלוקת הפרטנית שבין הצדדים. הן אינן מעלות שאלה עקרונית רחבה המצדיקה מתן רשות לערער לבית משפט זה ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 2937/15 מנאע נ' חג'אזי , פסקה 3 (30.6.2015); ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123, 128 (1982)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט בתמוז התשע"ה (16.7.2015).
ש ו פ ט