פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
4090/06
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המבקש:
עו"ד שי אלמוג כמנהל מיוחד
נ ג ד
המשיבים:
1. דוד נויזץ
2. פרחת לוי חיים
3. עמר שארלס אוריאל
4. בנק ירושלים
5. הכונס הרשמי
הוגש הליך
החלטה
בהליך שבכותרת התבקשה עמדת הצדדים באשר לדרך התקיפה הראויה על החלטת הערכאה הקודמת.
1.המשיב 3 ( להלן: החייב ) הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז עליו כפושט רגל. ביום 14.4.05 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו. ביום 8.9.05 מינה בית המשפט קמא את המבקש למנהל המיוחד ( להלן: המנהל המיוחד ) . בית המשפט הסמיך את המנהל המיוחד להכריע בטענותיהם של שלושה מנושי החייב, משיבים 1, 2, ו-4 לגבי סדר הקדימויות של חובות החייב כלפיהם. ביום 1.11.05 החליט הממנהל המיוחד כי המשיב 4 הוא נושה מובטח וכי המשיבים 1 ו-2 הם נושים רגילים. המשיב 1 ערער על החלטת המבקש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע שיש לראות את המשיב 1 כנושה מובטח בעדיפות שנייה לאחר משיב 4. על החלטה זו מבקש המנהל המיוחד להשיג בהליך שבכותרת.
2.הסעיף בחוק הדן בערעור על החלטת נאמן הוא סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 ( להלן: הפקודה ) הקובע כדלקמן:
"נפגע פושט הרגל, נושה או אדם אחר על ידי מעשה או החלטה של הנאמן, רשאי הוא לפנות לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק" (ראו הגדרת "בית משפט" בסעיף 1 לפקודה).
להליכי ערעור על החלטות הניתנות במסגרת הליך פשיטת רגל בבית המשפט קיים הסדר מיוחד הקבוע בסעיפים 182-183 לפקודה. ההוראות הרלבנטיות לענייננו, הן הוראות סעיפים 182(א) ו(ג) לפקודה הקובעות כדלקמן:
"182 (א) הנפגע על ידי צו בפשיטת רגל רשאי לערער עליו לפי סעיף זה.
...
(ג) ניתן הצו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, אפשר לערער עליו לפני בית המשפט העליון.
המנהל המיוחד "נפגע" מהחלטת בית המשפט המחוזי (ראו: ע"א 172/57 מקבל הנכסים הרשמי נ' יעקב נולדמן פ"ד י"א (2) 1174). הצו ניתן בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה (ראו: בש"א 998/92 בן ציון נ' ארץ ישראל בריטניה (בפירוק), פ"ד מו(2) 749). כמו כן, בענייננו, החלטת בית המשפט המחוזי היא החלטה המתייחסת להחלטת המנהל המיוחד ומבטלת אותה, מכאן שמדובר ב"צו בפשיטת רגל" לפי סעיף 150 לפקודה. נוכח מהות ההחלטה, אשר עניינה קביעת סדרי הקדימויות של חובות, יש בצו מימוש סמכות המוקנת לבית משפט לשם הפעלת סמכותו בגדר הליך של פשיטת רגל (ראו: רע"א 4569/91 מוריס סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3) 811; רע"א 2281/97 כיאל מוחמד נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , פ"ד נא(3) 559. השוו למקרים בהם מדובר בהחלטה אשר אינה כוללת צו שיש בו משום מימוש סמכותו המיוחדת של בית המשפט לפי סעיף 150 לפקודה; בש"א 998/92 לעיל; ע"א 7671/04 הנאמן לנכסי החייב אבן זיו יגאל יעקב זיסמן עו"ד נ' עמינח תעשיות ורהיטים בע"מ , תק-על 2005(1), 1215).
3.בתגובת המנהל המיוחד הובהר, כי הוא ראה לנכון להגיש בקשת רשות לערער, חלף הגשת ערעור בזכות, שכן ההחלטה נתנה על ידו כמנהל מיוחד ולא כנאמן. אין בידי לקבל טענה זו. במקרים רבים, חלף מינוי נאמן קבוע לנכסי החייב, נותר כונס הנכסים הרשמי כנאמן על נכסי החייב מראשית הליכי פשיטת הרגל ועד לסיומם. הפרקטיקה המקובלת היא שכונס הנכסים הרשמי מאציל חלק מתפקידיו, בעיקר אלה הכרוכים בעבודה רבה, כגון הליך בדיקת הוכחות חוב, ל"מנהל המיוחד". דומה שאין קושי לקבוע כי בעניינים בהם מואצלות למנהל המיוחד סמכויות של נאמן, כגון בניהול הליך הוכחת חוב, ייחשב המנהל המיוחד, לכל דבר ועניין, כולל הליכי ערעור, כנאמן. מסקנה זו אפשרית נוכח לשונו של סעיף 23 לפקודה והיא מתחייבת מתכליתו של הדין, המאפשר להסמיך מנהל מיוחד לפעול כנאמן (לעניין סמכותו העניינית של מנהל מיוחד לטפל בהליך של הוכחת חוב ראו: פש"ר 1199/01 בש"א 21668/03 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד דוד גולדבלט-לוי בתפקידו כמנהל מיוחד , תק-מח 2004(1), 8100).
התוצאה היא, שההליך שבכותרת יימחק. המבקש יגיש ערעור תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. עם פתיחתו, יובא הערעור לפני לצורך מתן החלטה בבקשה למתן פטור מהפקדת ערבון. המבקש יצרף החלטה זו לערעור שיוגש על ידו. המזכירות תתיק את ההחלטה בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.
ניתנה היום, כ' בתמוז תשס"ו (16.7.2006).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת