פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א
4093/22
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשים:
1. בונוס ביוגרופ בע"מ
2. שי מרצקי
נ ג ד
המשיב:
כפיר ספיר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.5.2022 בת"צ
31002-02-22 שניתנה על ידי כבוד השופט אריאל
צימרמן; ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד
חגית בלייברג; עו"ד אלעד שרעבי; עו"ד יעל ביטון-דהן
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור וכן בקשה לעיכוב ביצוע של החלטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט אריאל צימרמן ) מיום 11.5.2022 בת"צ 31002-02-22, במסגרתה הורה בית המשפט קמא כי שתי בקשות לאישור תובענות כייצוגיות (ת"צ 31002-02-22 ו-ת"צ 56882-02-22) יישמעו במאוחד באותו דיון קדם משפט, וכי בקשת סילוק על הסף שהגישו המבקשים בהליך שלפניי (הם המשיבים בשני ההליכים בבית משפט קמא) תידון באותו דיון. בית המשפט קמא נימק את החלטתו בכך שהייצוג בשני התיקים זהה וענייניהם משיקים, ובכך שממילא נדרשים המבקשים להגיש תשובה בתיק הנוסף (ת"צ 56882-02-22, בו לא הוגשה בקשה לסילוק על הסף).
2.
המבקשים לא השלימו עם החלטת בית המשפט קמא והגישו ביום 16.6.2022 את בקשת רשות הערעור שלפניי, בה נטען כי בית המשפט לא הכריע בבקשת הסילוק על הסף שהגישו המבקשים, וכי ההכרעה בבקשה הכרחית כבר בשלב הדיוני הנוכחי. זאת, ביססו המבקשים על הטענה כי בקשת האישור בת"צ 31002-02-22 אינה נכללת בפרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) הואיל ואין כל זיקה בין מי מחברי הקבוצה לנייר הערך של המבקשים. מכאן, מסיקים המבקשים כי לבית המשפט קמא כלל אין סמכות לדון בבקשת האישור, והיה עליו לדון בבקשת הסילוק לגופה. עוד מלינים המבקשים על כך שהחלטת בית המשפט קמא אינה מנומקת דייה, וכי עצם הדיון מצריך ממנה משאבים רבים לשם התגוננות. עוד נטען, כי מלבד חפיפה במסד העובדתי הנטען בשתי בקשות האישור, אין השקה בין שני ההליכים האמורים, בין היתר, בשים לב להגדרת הקבוצות השונה בשני ההליכים.
3.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות על הסף, ללא צורך בתגובות המשיב .
4.
הלכה פסוקה היא כי הגשתה של בקשה לסילוק על הסף אינה עוצרת את מירוץ הזמן להגשת כתב הגנה או כתב תשובה, וזאת אלא אם הורה בית המשפט אחרת. הלכה זו נקבעה לראשונה על ידי השופט (כתוארו דאז) אשר גרוניס ברע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (5.7.2007) (להלן: עניין בובליל ), ואושררה בשורה ארוכה של פסקי דין ( ראו, למשל, רע"א 4792/21 קיבוץ הל"ה נ' מועצה אזורית שפיר פסקה 12 והאסמכתאות שם (10.10.2020)). זהו הכלל, וכבר בעניין בובליל הותוו ביחס אליו שני תנאים המקימים את החריג לכלל: האחד , קיומו של סיכוי סביר לקבלת טענת הסף ; והשני , כי בעל הדין יידרש להשקיע משאבים ניכרים, שאינם פרופורציונאליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופו של עניין . שני התנאים הללו מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות"
(עניין בובליל , פסקה 9 ; רע"א 5220/13 בנאי נ' עו"ד איתן ארז – נאמן לנכסי החייב בפשיטת רגל אלי רייפמן , פסקה 9 (30.5.2013)). הגם שהלכת בובליל נקבעה ביחס למוסד המרצת הפתיחה שאינו עמנו עוד, נקבע בפסיקתו של בית משפט זה (ע"א 3284/19
שיף הזנפרץ נאמנים (2004) בע"מ נ' בר , פסקה 21 לפסק דינו של השופט יצחק עמית (31.1.2021)), כי המדובר בהלכה כללית הפורשת חסותה על כל הדין האזרחי, ואין היא מצמצמת עצמה לדל"ת אמותיו של מוסד המרצת הפתיחה.
5.
בעניינו, עיון בהחלטת בית המשפט קמא מעלה כי בית המשפט קמא סבר כי שיקולי יעילות מחייבים במקרה דנן כי הבקשה לסילוק על הסף תידון יחד עם הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות, ולאחר שתוגשנה התשובות לבקשות האישור. בקביעה זו גלומה הנחת בית משפט קמא כי מתקיים בענייננו הכלל אשר נקבע בהלכת בובליל , ולא החריג המנוי לעיל. ודוק, בית המשפט קמא לא דחה את הבקשה לסילוק על הסף אלא אך קבע את המועד בו היא תידון. במצב דברים זה, ובהינתן הפררוגטיבה הניהולית הרחבה של הערכאה הדיונית בקביעת סדרי הדין ומועדיהם, הבקשה שלפניי לא מגלה כל עילה להתערבות ערכאת הערעור. מובן, כי אין בכך כדי להביע כל עמדה בבקשה לסילוק על הסף גופה, בה יכריע בית המשפט המחוזי בהתאם לשיקול דעתו.
6.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. הואיל ולא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, א' בתמוז התשפ"ב (30.6.2022).
ש ו פ ט