רע"א 410-23 רע"א 410-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ע' שחם, א' רובין ונ' פלקס) אשר ניתן ביום 16.11.2022 בע"ו 33554-05-22, ואשר דחה את ערעורם של המבקשים על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן, בהתאמה: החוק והוועדה) (השופטת בדימוס נ' מימון, וחברי המותב ש' זילברמן וצ' רוטנברג), אשר ניתן ביום 9.3.2022, ובגדרו נדחה ערעור המבקשים על החלטת המשיב שלא להכיר בזכויותיהם על פי החוק, בעקבות התאבדותו הטרגית של בנם המנוח (להלן: המנוח), בהיותו משרת קבע בצה"ל.

2.למרות צערי העמוק, ומבלי להקל ראש במה שחווים המבקשים בעקבות אובדנם – אין בידי אלא לדחות את בקשתם מבלי לקבל תשובה.

3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה זו מורה לנו כי בכפוף למקרים חריגים שבחריגים, שערינו יהיו נעולים בפני בקשות כאמור (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982), וראו גם: רע"א 4814/20 מגדל טופ נדל"ן בע"מ נ' סלומון, פסקאות 7-4 (12.8.2020); רע"א 1826/18 פלוני נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, פסקה 3 (21.11.2018); וכן רע"א 1633/13 פלונית נ' קצין התגמולים, פסקה 20 והאסמכתאות שם (25.6.2013)).

4.זאת ועוד: עסקינן בהליכי ערעור המוגבלים מעיקרם לשאלות משפטיות, כאמור בסעיף 25(ח)(1) לחוק, אשר מורנו כי "התובע וקצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעורים לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד" (ההדגשה הוספה – א.ש.). הבקשה דנן אינה עומדת בדרישה כאמור: הלכה למעשה, מתמקדת הבקשה בניסיון לשכנענו כי ישנו קשר סיבתי בין אכזבתו של המנוח מאי-שיבוצו בתפקיד בו חפץ לבין מותו. שאלת הקשר הסיבתי שבה קא עסקינן היא שאלה עובדתית מובהקת אשר אינה מעוררת שום שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם הפרטני של המבקשים ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". קביעת הוועדה כי הקשר הסיבתי בין מותו הטרגי של המנוח לבין שירותו הצבאי אינו מתקיים במקרה דנן היא אפוא בגדר סוף פסוק.

5.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה שלפניי. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.