רע"א 4108/08 חברת הזריחה עבודות אינסטלציה בע"מ נ. מנרב הנדסה ובנין (1983)

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בו נמחק על הסף ערעור המבקשת על החלטות של בית משפט השלום בתל-אביב בקשר לבקשת המבקשת לפטור מתשלום אגרה בתביעה שהגישה המבקשת נגד משיבה 1. רשם בית משפט השלום דחה (ביום 10.9.2007) את בקשת המבקשת לפטור מאגרה, לאחר שקבע כי מנהל המבקשת מגיע לבית המשפט בידיים לא נקיות, ובחקירה נגדית הסתבר כי יש לו הכנסות והוא מחזיק ברכב וניתן היה למצות רכוש זה ולשלם את האגרה. המבקשת חויבה לשלם הוצאות למשיבה בסך 2,000 ₪. המבקשת הגישה לבית משפט השלום ערעור על החלטת הרשם שלא לפטור אותה מאגרה. במסגרת הדיון בערעור חייב בית המשפט את המבקשת לשלם למשיבה את סכום ההוצאות עד ליום 30.11.2007, בקבעו כי בהעדר תשלום תימחק הודעת הערעור. בהמשך לכך ומשלא שולמו ההוצאות, הורה בית משפט השלום (כב' השופט מ' סובל) על מחיקת הערעור. על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' שנלר) נעתר לבקשת המשיבה 1 למחוק את הערעור על הסף. מחיקת הערעור התבססה על כך שהיה על המבקשת לבקש רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום שניתנו במסגרת ערעור על החלטות רשם בית משפט השלום והיא לא הייתה זכאית להגיש ערעור באופן שבו עשתה כן. עם מחיקת הערעור חויבה המבקשת לשלם שכר טרחה בסך 7,500 ₪.

2.

בבקשה לפניי טוענת המבקשת, שהינה חברה המצויה בהליכי פירוק, כי אין בקופת הפירוק כספים למימון האגרה והערבון. נמסר כי בית המשפט של פירוק התיר למנהל המיוחד של החברה להתקשר עם בא-כוחה הנוכחי של המבקשת לצורך הגשת התביעה בשם המבקשת, על פי הסכם לפיו שכר הטרחה ישולם מתוך כספים שיתקבלו מן המשיבה 1, לכשתתקבל התביעה. בא-כוח המבקשת טוען כי פנה לכל נושי המבקשת כדי להשתתף במימון ההליכים המשפטים בתיק אך לא נענה בחיוב, וגם פנייה לבעל המניות במבקשת לא נשאה פרי. בא-כוח המבקשת מציין כי הוא מממן משנת 2006 את כל ההוצאות הכרוכות בצילומים ובמשלוחים. מנהל המבקשת מצוי גם הוא, על פי הנטען, בחובות כבדים, אינו עובד בעבודה קבועה ואין לו רכוש על שמו. אין לו יכולת, כך נטען, לשלם אגרה בסך 52,000 ₪, היא האגרה הנדרשת במסגרת התביעה בבית משפט השלום. משיבה 1 מתנגדת לכך שהמבקשת תופטר מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. משיבה 2 הודיעה כי היא מותירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט.

3.

נוכח העובדה כי המ דובר

בבקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ולמעשה, ב"גלגול רביעי"), הגם שעניינה של הבקשה לרשות ערעור הוא פטור מאגרה, לא עומד למבקשת פטור סטטוטורי מתשלום אגרה (ראו, רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 31.10.2007)). את הבקשה לפטור מאגרה יש לבחון, אפוא, על פי הדרישות הקבועות בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007: העדר יכולת לשלם אגרה והליך המגלה עילה. אמנם, כאשר הסוגיה הטעונה הכרעה בבית משפט זה הינה יכולתו הכלכלית של יוזם ההליך, הנטייה היא לפטור אותו מאגרה וערבון על מנת למנוע "מעגל קסמים" שבעטיו יימנע מיוזם ההליך להשיג על חיובו בתשלום אגרה בבית המשפט קמא מאותו טעם אשר בגינו ביקש פטור מאגרה מלכתחילה. אולם כלל זה אינו מופעל באופן אוטומטי והוא מוש פע ממכלול הנסיבות. במקרה דנן, סכום האגרה שעל המבקשת לשלם במסגרת התביעה בבית משפט השלום, העולה כדי 52,000 ₪, גבוה לאין שיעור מסכום האגרה שעליה לשלם בגין ההליך שבכותרת ואף מסכום הערבון המקובל בהליכים מסוג זה. במצב דברים זה, עצם הדבר שההליך נסוב על שאלת הפטור מאגרה בבית המשפט קמא, אין בו כדי להביא לפטור אוטומטי בהליך שבכותרת. את הבקשה יש לבחון בהתאם לאמות המידה שבתקנה 14, אם כי בצורה "גמישה" וזהירה.

4.

בחינת הבקשה על פי אמות מידה אלה מובילה למסקנה כי אין לפטור את המבקשת מתשלום אגרה. אמנם, עיון בבקשה ובנספחיה מעלה כי למבקשת לא עומדים מקורות עצמאיים למימון האגרה, שכן קופת הפירוק ריקה. יחד עם זאת, צודקת משיבה 1 בטענתה כי הבקשה חסרה תצהיר מטעם מנהל המבקשת ומטעם המנהל המיוחד שמונה לה במסגרת הליכי הפירוק, תצהירים שהיו עשויים לשפוך אור על מצבה הכלכלי של המבקשת. יתרה מכך וזה העיקר בעיני, על פני הדברים לא מצאתי כי מתקיים התנאי השני הנדרש לשם מתן פטור, התנאי בדבר היות ההליך מגלה עילה. עיון בהחלטות של בתי המשפט דלמטה ובבקשה לרשות ערעור מעורר ספק ממשי בכך שההליך מגלה עילה לדיון ערעורי ב"גלגול שלישי". הלכה היא משכבר, כי לא תינתן רשות ערעור בבית משפט זה ל"גלגול שלישי" של הליכים, אלא באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה החורגת מדליית אמותיו של הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים. גם בחינה "גמישה" של ההליכים מותירה ספק רב בכך שההליך שבכותרת עומד בקריטריון הנזכר. יחד עם זאת, בשים לב למהות המחלוקת בערכאה הדיונית, למצבה הכלכלי של המבקשת ולעמדת המשיבה 2, תופחת האגרה לסך של 500 ₪.

4.

אשר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון, סיכוייו הקלושים של ההליך משליכים, וביתר שאת, גם על עניין זה. אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית העירבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מעירבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)). בשל סיכויי ההליך הקלושים לא ניתן לפטור את המבקשת מהפקדת עירבון. לכך יש להוסיף כי הבקשה אינה מבהירה די הצורך מדוע אין באפשרות המבקשת להסתייע בסביבתה הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון. כידוע, על חברה בפירוק מוטלת לכל הפחות החובה לפנות אל "הקרובים" לה, עליהם נמנים בעלי המניות והמנהלים, לשם גיוס כספים להפקדת ערבון (ראו, רע"א 8970/07

הגות הספר היהודי 1995 בע"מ בפירוק נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 15.11.2007)). המידע שנמסר בבקשה שלפניי לגבי מצבו הכלכלי של מנהל המבקשת הוא כללי ובלתי מספק, ואינו מניח את הדעת כי אין באפשרות המנהל לסייע במימון הערבון. אשר לפנייה לנושי החברה בפירוק, לעניין זה לא ניתן להסתפק בטענה בעלמא כי הנושים סירבו לממן את עלויות ההתדיינות. לכל הפחות היה על המבקשת לפרט את הטעמים בגינם הושבה הפנייה ריקם. יש לזכור כי על המבקשת מוטל הנטל להראות מדוע הנושים, שהם הנהנים הפוטנציאליים מפירות ההליך שיזמה, אינם מוכנים להבטיח את הוצאות המשיבה 1 ומותירים את הסיכון כי הוצאות ההליך לא ייפרעו על כתפי המשיבה 1. בשים לב למהות ההליך ולהיקפו הצר, ובהתחשב במצבה הכלכלי של המבקשת, אך גם בהיקף ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי ובהוצאות הצפויות במקרה של כשלון ההליך, יועמד סכום העירבון על סך של 5,000 ₪.

סיכומו של דבר, המבקשת תשלם אגרה בסך 500 ₪ ותפקיד ערבון בסך 5,000 ₪. תשלום האגרה והפקדת העירבון ייעשו תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא - ימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך במתן הודעה נוספת.