ב בית המשפט העליון
רע"א 412/00
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקשת : א.את ג'(אלגם) 1984 בע"מ
נגד
המשיב : מנחם ליבוביץ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב בע"א 3247/99 בבש"א
62306/99 מיום 13.12.99
בשם המבקשת: עו"ד אלי כהן
בשם המשיב: עו"ד י. מולאור
פסק דין
רואה אני בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל.
השופט המלומד סבר שבהיות הערעור בעיקרו סב סביב טענות משפטיות שיש להן סיכויים להצליח (ואפילו קלושים הם ככל שיהיו) יש מקום לעכב ביצועו של פסק דין כספי עד למתן פסק דין בערעור. בדין טוענת המבקשת כי על פי שיטתו של בית המשפט המחוזי יש להורות על עיכוב ביצועו של כל פסק דין כספי, שכן לגבי כל פסק דין כזה קיימים סיכויי ערעור "ואפילו קלושים ככל שיהיו". לפיכך אין נימוק זה יכול לעמוד.
מנגד טוען המשיב כי אם יפרע את החוב הפסוק יתקשה עקב מצבה הכלכלי של המבקשת להשיב מה ששילם אם ערעורו יתקבל. בנסיבות אלו מסכימה המבקשת, מבלי להודות בטענותיו של המשיב, להשאיר את עיכוב הביצוע בתקפו על תנאי שהמשיב יפקיד את מלוא סכום החוב הפסוק בתיק בית המשפט המחוזי. הרציונל העומד ביסוד הצעה זו הוא שאם הערעור ידחה תוכל המבקשת לגבות על אתר את החוב הפסוק מבלי שיהיה עליה להתחיל רק אז בהליכי הגבייה בלשכת ההוצאה לפועל.
תשובת המשיבה המתנגדת להצעה זו לא הניחה את דעתי; אך סבור אני שהמשיב יוכל לצאת ידי חובה כתנאי לעיכוב הביצוע אם ימציא לתיק בית משפט השלום ערבות בנקאית בלתי מסוייגת לתשלום החוב הפסוק, בנוסח שיאושר על ידי רשם בית המשפט המחוזי.
הערעור מתקבל איפוא. צו עיכוב הביצוע יעמוד בתקפו במשך 30 ימים מיום המצאת פסק דין זה, אלא אם כן יפקיד המשיב את סכום החוב הפסוק בתיק בית המשפט המחוזי, או ימציא ערבות בנקאית כאמור בפסק דין זה.
ההוצאות של הליך זה תהיינה לפי התוצאות בבית המשפט המחוזי ואני קובע אותן בסכום של 10,000.- ש"ח.
ניתן היום יא בסיון תש"ס (14.6.00).
המשנה
לנשיא
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00004120.
B04