רע"א 4123/16 רע"א 4123/16

1.מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי-מרכז (ע"א 12712-10-15, כב' השופט י' קינר ) אשר איפשר למשיבים להמשיך בניהול הליך ערעור שכנגד וזאת חרף מחיקת הערעור שהגיש המבקש בשל אי תשלום אגרה והפקדת עירבון.

בין המבקש למשיבים סכסוך שהוכרע בפסק דין של בית משפט השלום. על פסק הדין הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובתגובה לכך פתחו המשיבים בהליך ערעור שכנגד. המבקש נמנע מלשלם את האגרה שהוטלה עליו ולהפקיד את העירבון שנקבע לצרכי ההליך, וכתוצאה מכך נמחק הליך הערעור. למרות מחיקת הערעור, איפשר בית המשפט המחוזי למשיבים להמשיך לנהל את הליך הערעור שכנגד. על החלטה זו מוגשת בקשת רשות הערעור שלפנינו. המבקש סבור שמחיקת ההליך בנסיבות אלה צריכה להוביל למחיקת הערעור שכנגד, שכן העובדה שלא שולמה אגרה מובילה למחיקת ההליך על הסף ומשזה נמחק אין מקום להגשת הערעור שכנגד.

2.דין הבקשה להידחות. הליך הערעור שכנגד הוא הליך מיוחד שהתווה המחוקק (תקנות 434-436 בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984) והוא בעל מאפיינים ייחודיים. לידתו תלויה באירוע אחר – הגשת ערעור על ידי הצד שמנגד, ובמהותו הוא הליך תגובה. הוכחה לאופיו זה ניתן למצוא בדרישת הפסיקה לכך שהערעור שכנגד יהיה בעל זיקה לסוגיות שעולות בערעור אשר במסגרתו הוא מוגש, "לא יורשה המשיב על דרך של ערעור שכנגד להעלות עניין השונה הימנו בתכלית" (ע"א 190/60 קליסקי נ' עולמית חברה א"י למפעלי אסבסט מלט בע"מ , פ"ד טו 702, 704 (1961); חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 409

(2012) ). "ערעור שכנגד" אינו "ערעור נגדי" שמגיש בעל דין על פסק הדין שבעניינו, במקביל ובמנותק מערעור שמוגש על ידי בעל הדין האחר. האחרון הוא הליך עצמאי, ובעל הדין שמגישו רשאי להתייחס לכל סוגיה אשר יחפוץ. אין בערעור הנגדי את הסממנים של הליך תגובה הקיימים בהליך הערעור שכנגד.

על אף שהערעור שכנגד הוא בעל מאפיינים של הליך תגובה, משקמה הזכות להגשתו ובעל הדין פתח בהליך כדין, הוא אינו תלוי עוד בקיומו של הליך הערעור במסגרתו הוא הוגש. ניתן לומר כי הליך ערעור שכנגד נועד כדי לתת תמריץ למי

שהשלים עם פסק הדין שקיבל שלא להגיש ערעור, ביודעו שהוא אינו מפסיד את ההזדמנות להגשת ערעור במידה ויריבו יבחר לעשות זאת. יש בו גם להוות גורם מצנן בהגשת ערעורים, כאשר מגיש הערעור צופה את האפשרות שבעל דינו יגיש נגדו ערעור שכנגד. לאור זאת, קבע בית משפט זה שמחיקת הליך הערעור העיקרי אינה מובילה למחיקת הערעור שכנגד (המ' 734/75 אריאל נ' קירשנבאום , פ"ד ל(1) 405, 410 (1975) (להלן: עניין אריאל )). גם ב עניין אריאל , בדומה למקרה שבפנינו, ההליך נמחק בשל אי הפקדת עירבון. הלכת אריאל ניתנה לפני למעלה מארבעים שנים, אך ליחה לא נס והיא תקיפה אף היום (ראו: ע"א 2400/11 מויאל נ' חברת החשמל, פסקה 8 (30.08.2011); בן נון וחבקין, הערעור האזרחי , בעמ' 416).

ניתן לסכם ולומר שזכות קיומו של הערעור שכנגד מותנית בערעור שהוגש על ידי הצד השני. אך משבא הערעור שכנגד לעולם בזכות, רשאי בעל הדין שהגישו לעמוד על זכות הבירור של ההליך אפילו אם הערעור העיקרי נמחק בשל אי הפקדת העירבון או אי תשלום האגרה. שונים פני הדברים אם מתברר כי מלכתחילה הערעור לא הוגש כדין, למשל באיחור וללא קבלת רשות. במקרה זה, משהתברר כי המערער לא היה רשאי להגיש את הערעור, נמצא שלא קמה לבעל הדין שכנגד הזכות להגיש ערעור שכנגד. כך נקבע ב עניין מויאל . באותו מקרה, המערער לא היה רשאי להגיש את הערעור מלכתחילה בשל חריגה מהמועדים הסטטוטוריים. במצב זה, למעשה לא הוגש ערעור על פי דין, ועל כן לא קמה הזכות לצד שכנגד להגיב לערעור על דרך הגשת ערעור שכנגד.

3.הערעור שלפנינו הוגש כדין, אך דינו להימחק בשל אי עמידתו של המבקש בשלבים המקדמיים. התפתחות זו איננה מבטלת את זכותם של המשיבים להמשיך בערעור שכנגד שהוגש על-ידם כדין. משאלה פתחו בהליך, המערער (המבקש בהליך זה) אינו בעל סמכות לבטל את בחירת הצד שכנגד שנעשתה על פי דין. המבקש בענייננו הסתמך על עניין מויאל ,

אך כפי שהוסבר לעיל, אין בו ללמד על המקרה שבפנינו בו הערעור הוגש במועד, והפגם – בדמות אי תשלום אגרה והפקדת עירבון – התפתח בהמשך לאחר שהמשיבים הגישו את הערעור שכנגד. צא ולמד כי החלטתו של בית המשפט קמא בדין היא.

4.הבקשה נדחית. הואיל ולא נדרשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.