פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 413/22
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
ד"ר מיכאל ינקו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.11.2021 בעב"י 50180-06-21
שניתן על-ידי כבוד השופט ג' גונטובניק
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בפני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.11.2021 (עב"י 50180-06-21, השופט ג' גונטובניק ). פסק הדין דחה את ערעורו של המבקש על החלטתו של השופט (בדימ') א' סטרשנוב מיום 27.4.2021 שאליו הואצלה סמכותו של שר הבריאות לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976 (להלן: הפקודה ).
2.
מקורו של ההליך שבפני בקובלנה משמעתית שהוגשה נגד המבקש, רופא מורשה בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, שהיה בעבר בעלים של מרפאה פרטית בעיר ראשון לציון (להלן: המרפאה ). במהלך שנת 2013, בארבעה מקרים שונים, ערך המבקש רשומות רפואיות כוזבות עבור חיילים, תמורת תשלום, כדי לסייע להם לקבל פטור משירות צבאי. בהליך הפלילי שננקט נגד המבקש בבית משפט השלום בראשון לציון הוא הורשע על סמך הודאתו בעבירות של הפרת חובת חובה חקוקה לפי סעיף 286 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים לפי סעיף 500(8) לאותו החוק (ת"פ 39175-11-16, השופטת ש' זמיר ). ביום 19.5.2019 נגזר על המבקש עונש של ארבעה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, כמו גם עונש מאסר על תנאי וקנס כספי.
3.
ביום 14.9.2020 הגיש פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות דאז, קובלנה נגד המבקש מתוקף סעיפים 41(1) ו-(5) לפקודה. בהמשך לכך, המבקש הודה במיוחס לו בפני ועדת המשמעת של משרד הבריאות (להלן:
הוועדה ). ביום 19.4.2021 המליצה הוועדה להתלות את רישיונו של המבקש לעסוק ברפואה למשך שלושה חודשים, וזאת "במסגרת איזון האינטרסים בין הצורך להרתיע רופאים מניצול לרעה של סמכותם המקצועית לבין נסיבות המקרה, ובעיקר הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות".
4.
המבקש הגיש על כך ערעור לבית המשפט המחוזי, ובתום הדיון שהתקיים ביום 17.11.2021 קיבל, באמצעות בא-כוחו, את המלצת בית המשפט וחזר בו מהערעור. בנסיבות העניין נקבע כי תקופת התליית הרישיון תחל ביום 1.7.2022.
5.
בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש, שאינו מיוצג בהליך זה, טוען בעיקרו של דבר כי בא-כוחו הסכים להצעת בית המשפט המחוזי לחזור בו מן הערעור מבלי שנועץ בו. לטענתו, תקופת התליית רישיונו היא חריגה ולא מידתית ואינה מגלמת את נסיבותיו האישיות, הרפואיות והכלכליות. עוד מוסיף המבקש כי נסיבות העניין הצדיקו לקיים היוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה או עם משנהו, בהתאם להוראת סעיף 44א(ג) לפקודה.
6.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה נטועה כל כולה בנסיבותיו הקונקרטיות של המבקש ולפיכך אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אשר חלה גם על החלטותיו של שר הבריאות לפי סעיף 41 לפקודה, או על מי שהואצלה לו סמכות זו של השר (ראו: רע"א 1639/15 ד"ר זקוטסקי נ' כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
(21.4.2015); רע"א 7022/16 ד"ר שיפטן נ' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב , פסקה 5 (11.12.2016); רע"א 8747/20 שיפטן נ' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב , פסקה 8 (31.1.2021)). כמו כן, חרף טענותיו של המבקש, לא התרשמתי כי נגרם לו עיוות דין, בשים לב למכלול הנסיבות העומדות ברקע הדברים, וכל המוסיף גורע. אף לגופו של עניין טענותיו של המבקש מוקשות, לנוכח העובדה שפסק הדין בבית המשפט המחוזי ניתן בהסכמת בא-כוחו, ולא עלה בידי המבקש להראות כי התנגד לכך בזמן אמת. עוד יש להוסיף, כי אין מדובר בנסיבות המתוארות בסעיף 44א(ג) לפקודה, וממילא לא נפל בהליך פגם של אי-היוועצות.
7.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, בנסיבות העניין, ובמידת מה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
כ"ז בניסן התשפ"ב (28.4.2022).
ש ו פ ט ת