פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4180/15
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
דניאל בירן
נ ג ד
המשיבים:
עודד צוקר ואח'
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 15.05.2015 בתיק
רעא 013583-03-15
בשם המבקש:
עו"ד רון אביב
החלטה
המשיבים הגישו תובענה כנגד המבקש לבית משפט השלום. המבקש טען להעדר סמכות עניינית, ודרש להעביר את התיק לבית המשפט המוסמך. הבקשה נדחתה (ת"א 12003-08-14, כב' השופטת
ר' פינצ'וק אלט ). בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי – נדחתה (רע"א 13583-03-15, כב' השופטת ע' צ'רניאק ). מכאן הבקשה שבפניי. נטען בעיקר כי בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית, וכי בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי נדחתה מבלי שנבדקו בפועל נתוני התיק.
עמדת המבקש לגופו של עניין היא שתביעת המשיבים מהווה "עניין כלכלי". יוזכר בקצרה כי סעיף 42ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מונה רשימת נושאים שנחשבים "עניין כלכלי". משמעות הדבר, בין היתר, היא שהתובענה תהא בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, אף אם לפי שוויה היא מצויה בסמכות בית משפט השלום (סעיף 40(6) לחוק בתי המשפט). המבקש מתמקד בסעיף 42ב(א)(3) לחוק, שם נאמר כי עניין כלכלי הוא גם "עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר". ברם דעתי היא שהגדרה זו איננה תואמת את אופי התביעה שהוגשה כאן. בלב כתב התביעה שהגישו המשיבים עומדות טענות בקשר למצגים כוזבים, מעשי תרמית והתנהגות חסרת תום לב מצדו של המבקש. על הרקע הזה תובעים המשיבים השבה ופיצוי מכוח סעיפי החוק הרלבנטיים, ובראשם חוק החוזים, פקודת הנזיקין, חוק השליחות, וחוק עשיית עושר ולא במשפט. אלו הם מאפייני התיק העיקריים ועילות התביעה המרכזיות, כפי שהוצגו בכתבי בית הדין. כמובן, אינני מביע כל עמדה ביחס לטענות הצדדים בתביעה העיקרית. הדיון בסמכות העניינית מתמקד ב-ד' אמותיו של כתב התביעה. בקשר לכך, עינינו הרואות כי לב הסכסוך איננו נוגע לזכויות או לחובות "של בעלי מניות בחברה ככאלה". על הרקע הזה - אינני רואה כי נפלה שגיאה משפטית בקביעת ערכאות קמא לפיה אין זה "עניין כלכלי", כמשמעותו בחוק.
אכן, נראה כי קיים קושי מסוים – מבחינה דיונית – באופן שבו הגיע בית המשפט המחוזי להכרעה בבקשת רשות הערעור. למשל, ייתכן כי מוטב היה לעיין תחילה בכתב התביעה שהגישו המשיבים, אף אם זה לא צורף מלכתחילה לבקשת רשות הערעור. כך או כך – בהתחשב במכלול נסיבות התיק, לרבות זאת שלא נפלה שגיאה משפטית מהותית ביחס לשאלת הסמכות העניינית, אינני סבור כי יש להעניק רשות ערעור בגלגול שלישי.
לנוכח האמור הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום,
כ"ח בתמוז התשע"ה (15.7.2015).
ש ו פ ט