רע"א 4201/22 סמיר גטאס נ. עו"ד קלמן ריבקין, נאמן על נכסי החייב

1.

עניינה של בקשת רשות הערעור שלפניי, אשר הוגשה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רחל ערקובי ) בפש"ר 1960-03-15 ופש"ר 26972-12-21 מיום 9.6.2022, היא בבקשת המבקש, מר סמיר גטאס, חייב בפשיטת רגל (להלן: החייב ), להורות לבית המשפט קמא לדון לאלתר בבקשה שהגיש להעברת הנאמן מתפקידו.

2.

וזו, בתמצית, השתלשלות העניינים: מזה מספר שנים נדון במסגרת הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב הסכם בין החייב לבין המשיב 3 (מר נאור גולדברג. להלן: הרוכש ) למכירת מתחם חנויות ביפו, הידוע כגוש 7081, חלקות 31-30, תת-חלקה 1 (להלן: הסכם המכר ו- המתחם , בהתאמה). הסכם זה אושר בהחלטתו של בית המשפט לחדלות פירעון ביום 28.6.2017 (להלן: ההחלטה המאשרת את ההסכם ), אך חרף זאת, ביקש החייב לבטל את ההחלטה המאשרת את ההסכם, וכפועל יוצא את הסכם המכר, בשל קיומו של פער משמעותי בין התמורה שנקבעה במסגרת ההסכם לבין שווי השוק של המתחם באותה עת. בעקבות זאת, התבקש החייב על ידי בית המשפט קמא להגיש חוות דעת שמאית מטעמו בדבר שווי המתחם. לאחר שזו הוגשה, התבקש הנאמן על נכסי החייב (הוא המשיב 1. להלן: הנאמן ) לבחון את חוות הדעת השמאית, וככל שיחפוץ בכך, להגיש חוות דעת נגדית. הנאמן בחר להגיש חוות דעת שמאית מטעמו, וביום 7.6.2021 נחקרו השמאים מטעם החייב מזה ומטעם הנאמן מזה באשר לחוות דעתם. יומיים לאחר מכן, ביום 9.6.2021, הגיש החייב בקשה להעברת הנאמן מתפקידו בעילה של שיבוש מהלכי משפט ומתן הצהרה כוזבת, וזאת בשל הטענה כי בעוד שהנאמן הצהיר בפני בית המשפט קמא כי לא מסר הנחיות כלשהן לשמאי שמונה מטעמו, במהלך חקירתו של השמאי התברר כי הוא קיבל הנחיות מאת הנאמן באופן הסותר את המוצהר כאמור. לטענת החייב, ההנחיות הללו, אשר הוסתרו מבית המשפט, הן שהביאו לביצוע הפחתות משמעותיות על ידי השמאי מטעם הנאמן, כך ששווי המתחם הוערך בכמחצית משוויו האמיתי.

3.

בית המשפט קמא ביקש את התייחסות הנאמן לבקשת החייב, וביום 29.6.2021 הוגשה תגובת הנאמן לפיה יש לדחות את הבקשה. בו ביום, קבע בית המשפט קמא כי מדובר בבקשה מוקדמת וכי רק לאחר שהצדדים יפעלו בהתאם להחלטתו מיום 7.6.2021 הוא יידרש לסוגיה זו. בחלוף כחצי שנה, ביום 17.1.2022 ביקש החייב כי בית המשפט קמא יקבע דיון בבקשה להעברת הנאמן מתפקידו, תוך שהוא מלין על התנהלות הנאמן בקשר להחלטותיו בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב. עוד באותו היום דחה בית המשפט קמא את הבקשה בשל הצורך לקיים תחילה בירור בערעורים על תביעות החוב שהגיש החייב. חודשיים לאחר מכן, ביום 24.3.2022 הגיש החייב בקשה נוספת לקיום דיון בבקשתו, וזאת מן הטעם שהתגלתה " ראיה בדבר הבטחה למתן שוחד לנאמן ". ראייה זו היא מסרון שנשלח לכאורה לחייב, על ידי הרוכש, ביום 9.5.2017, ובו לכאורה מודה הרוכש ששילם לנאמן חצי מיליון ש"ח בתמורה להסכמתו של האחרון לאשר את מכירת המתחם בהתאם להסכם המכר. בעקבות זאת, קבע בית המשפט קמא כי הוא יתייחס לבקשה זו בדיון שנקבע ליום 9.6.2022 וכי הכנ"ר יגיש את תגובתו לה.

4.

ביום 11.5.2022 הוגשה תגובת הכנ"ר, אשר בעקבותיה התבקשה תגובת הנאמן ביחס לראייה שהוצגה ולטענת השוחד, וזו הוגשה ביום 19.5.2022. בהמשך, ובהתאם להוראת בית המשפט קמא, ביום 8.6.2022 הגיש הכונס הרשמי (הוא המשיב 2. להלן: הכנר )

תגובה נוספת המתייחסת גם היא לראייה החדשה ולטענות המועלות בגינה.

5.

ביני לביני, הוגשו בקשות רבות בהליך שעניינן בביטול הסכם המכר ובערעורים על תביעות החוב שהכריע בהן הנאמן. כמו כן, ערך הכנ"ר פגישות בין הצדדים בנוגע להסכם המכר במטרה לסייע להם להגיע לפתרון המחלוקות.

6.

ביום 9.6.2022 נערך דיון במעמד הצדדים במהלכו נדונו סוגיית ביטולו של הסכם המכר, הערעורים על תביעות החוב והבקשה להעברת הנאמן מתפקידו. במהלך הדיון חזר בא-כוח החייב על טענת השוחד המופנית כלפי הנאמן, וכן העלה הוא טענות נוספות בקשר להתנהלות הנאמן סביב הוצאתו לפועל של הסכם המכר. בסופו של הדיון, ניתנה החלטתו של בית המשפט קמא עליה מבקש החייב לערער, בזו הלשון:

אני סבורה כי לאור המכלול של ההליך ולאור גילו של התיק, לא ראוי לדון בבקשה זו תחילה, לאחר שתינתן על ידי החלטה בערעורים ובבקשה שב"כ החייב יגיש שנוגעת להסכם המכר והסעדים הקשורים אליו שא[ו]תם מבקש החייב, ככל שהדבר יהיה דרוש, אקבע מועד נפרד בעניין הזה ותינתן החלטה בנושא לאחר שאקבל את תגובות כל הצדדים.

7.

במסגרת בקשת רשות הערעור חוזר החייב על בקשתו להורות על החלפת הנאמן, ואולם אין הוא מציג עוד את הטענות בדבר קיומה של ראייה חדשה ומעשה השוחד שהיא לכאורה מגלה, או התנהלות הנאמן בקשר להסכם המכר, ואף לא טוען נגד התנהלות הנאמן בכל הנוגע להכרעה בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב. לטענות אלה אין כל זכר בבקשת רשות הערעור. עילת הפסלות עליה מצביע החייב בבקשת רשות הערעור דנן היא שיבוש מהלכי משפט ומתן הצהרה כוזבת, על פיה הוגשה הבקשה מיום 9.6.2021, ואשר לא זכתה לאזכור כלל בפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא מיום 9.6.2022. לא זו אף זו, החייב איננו מזכיר בבקשת רשות הערעור את הבקשות האחרות שהגיש לאחר הבקשה מיום 9.6.2021 (אשר נסקרו לעיל), ואף לא את הטענות שהועלו במסגרתן.

8.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובות המשיבים.

9.

במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי החייב לא טוען עוד לגבי החשש ממתן שוחד לנאמן שעמדה במכרז הדיון שנערך לפני בית המשפט קמא. ממילא, כפי שעולה מעיון בנט-המשפט, מדובר בטענה שהועלתה על ידי החייב עוד בשנת 2016, עת טען כי " יש יותר משמועה על הקלטת שיחה ביניהם בה הבטיח [הרוכש] ל [נאמן] 'בונוס' (במילים פשוטות: 'שוחד') של 500 אלף ש"ח אם יטה את ההליכים בקשר לנכס לטובת [הרוכש] .. " (סעיף 6 לבקשת החייב מיום 23.6.2016; בקשה שכונתה בקשה מס' 24). לטענה זו לא צורף כל תיעוד, ובהמשך, דומה כי היא 'נבלעה' בתוך שצף הבקשות הרבות שהגיש החייב, ובהן מוקדו מאמציו, מבלי שהוא הגיש כל ערעור על כך. ויוער, החייב אומנם הזכיר את הבקשה במסגרתה הועלתה טענת השוחד (היא בקשה מס' 24) אגב התנגדותו לאישור הסכם המכר. ואולם, בהחלטה המאשרת את ההסכם, קבע בית המשפט קמא (כב' השופט נפתלי שילה ) כי החייב לא הביא כל ראייה המצביעה כי נפל דופי בהתנהלות הנאמן וכי טענותיו כלפיו נטענו בעלמא. לאמור יש להוסיף כי בקשה זו כפי שהועלתה לפני בית המשפט קמא ביום 24.3.2021 אינה חפה מקשיים. ראשית, מתעורר קושי בין המועד שבו הועלתה הטענה לראשונה (שנת 2016) לבין המועד שבו נשלח המסרון לכאורה (שנת 2017). עוד עולה כי הבקשה נעדרת הסבר מדוע לא הוצגה ראייה זו קודם לכן, בהינתן שמדובר במסרון שנמצא לכאורה בטלפון הישן של החייב ונשלח על פי הנטען כאמור עוד בשנת 2017.

10.

בכל הנוגע לטענה בדבר שיבוש מהלכי משפט ומתן הצהרה כוזבת – היא הטענה היחידה העומדת בפי החייב במסגרת בקשת רשות הערעור דנן – סוגיה זו לא הועלתה על ידי החייב במסגרת הדיון מיום 9.6.2022, וממילא בית המשפט קמא לא נתן את דעתו עליה. לא למותר לציין, ומבלי לטעת מסמרות בדבר, כי מעיון בטענות החייב בעניין זה עולה שעיקר טענותיו מבקשות לתקוף את הממצאים שבחוות הדעת השמאית ואת מומחיות השמאי שמונה מטעם הנאמן, ועל כן המרחק בין טענות אלה לבין הסעד שהתבקש איננו קטן.

11.

אשר לטענות המופנות נגד התנהלות הנאמן בקשר להסכם המכר ולהכרעה בתביעות החוב שהוגשו נגד החייב, מלבד שאלו לא הועלו כאמור במסגרת בקשת רשות הערעור, בהינתן אופי הטענות המועלות, דומה כי האכסנייה המתאימה לדון בהם היא במסגרת הבקשה לביטול הסכם המכר והערעורים על תביעות החוב.

12.

ויובהר, על פני הדברים יש טעם בטענה כי דיון בבקשה להעברת הנאמן מתפקידו צריך להיעשות על דרך הכלל בתוך פרק זמן סביר. ואולם, בהינתן האופן שבו הוגשו בקשותיו של החייב בעניין זה, ובהתחשב בהיקף הבקשות הרב שהונח לפתחו של בית המשפט קמא, טוב יעשה החייב, ככל שהוא עודנו חפץ בכך, אם יגיש לבית המשפט קמא בקשה מסודרת בה יציג במרוכז את מלוא טענותיו בעניין זה, כשהן מגובות בתשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת. ככל שבקשה כזו תוגש, ינהג בה בית המשפט קמא לפי מיטב שיקול דעתו.

13.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשו תגובות, אין צו להוצאות.