פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4228/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
אוטו קור תעשיות בע"מ
נ ג ד
המשיב:
מנהל מס ערך מוסף ומס קנייה תל אביב
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב יפו ב-ע"ש 1204/07, שניתנה ביום 14.4.2009 על ידי
כבוד השופטת
ד' קרת-מאיר
בשם המבקשת:
עו"ד אביגדור דורות;
עו"ד שירית נקר
בשם המשיב:
עו"ד עמנואל לינדר
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ד' קרת-מאיר ), אשר ניתנה במסגרת ערעור שהגישה המבקשת לפי סעיף 5(א) לחוק מס קניה (סחורות ושירותים), תשי"ב-1952 (להלן: חוק מס קניה ) על החלטת המשיב בהשגה על שומת מס קניה.
2.
המבקשת טענה בערעורה, כי חלק מן השומה שהוצאה לה התיישנה. על פי הטענה, מאחר והשומה הוצאה ביום 5.10.2006, הרי שלפי סעיף 2 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968 (להלן: חוק מיסים עקיפים ), בסמכות המשיב היה לדרוש חסר בגין שלוש השנים שקדמו לכך, כלומר בגין התקופה שבין נובמבר 2003 לנובמבר 2006. על כן נטען, כי השומה שהוצאה למבקשת בגין שנת 2002 ובגין החודשים ינואר-אוקטובר 2003 התיישנה.
3.
המשיב טען מנגד, כי הוראת החוק הרלוונטית לעניינו מצויה בסעיף 5ג לחוק מס קניה. לפי חוק זה, תקופת ההתיישנות עומדת על חמש שנים.
4.
המחלוקת בין הצדדים נסובה, אם כן, על השאלה איזו מהוראות החוק גוברת - סעיף 2 לחוק מיסים עקיפים, בו נקבעה תקופת התיישנות בת שלוש שנים, או סעיף 5ג לחוק מס קניה, שם תקופת ההתיישנות עומדת על פרק זמן של חמש שנים. יצוין, כי בסעיף 2(ב) לחוק מיסים עקיפים קבועה אפשרות הארכת תקופת ההתיישנות, אם נוכח המנהל לדעת שהתקיימו תנאים מסוימים.
5.
הצדדים הגיעו להסכם דיוני על פיו תידון בשלב ראשון סוגיית ההתיישנות.
כן הוסכם על הגשת סיכומים בכתב.
6.
בסיכומיה טענה המבקשת, כי הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף 2(ב) לחוק מיסים עקיפים אפשרית רק אם נוכח המנהל לדעת שהתקיימו תנאים מסוימים. לטענתה, מאחר והמנהל לא נתן את אישורו לכך שהתקיים אחד מן התנאים ולא הוארכה על ידו התקופה, הרי שהתקופה הקובעת עומדת על שלוש שנים בלבד. בעניין זה טען המשיב, כי ניתן להאריך את התקופה הקובעת על פי סעיף 2(ב), אם תוכח התקיימותם של התנאים במסגרת הערעור.
7.
ביום 14.4.2009 נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו. בית המשפט קבע, כי ההלכה המחייבת לענייננו היא ההלכה שנקבעה בע"א 5341/93 י.ד. חייגנים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ "ד נא(4) 444 (להלן: הלכת חייגנים ). הלכת חייגנים לא הכריעה בשאלה איזו מהוראות החוק גוברת. הכרעתו של בית המשפט שם התבססה על סעיף 2(ב) לחוק מיסים עקיפים; נקבע, כי התקיים באותו מקרה אחד מהתנאים המנויים בסעיף 2(ב) האמור, וכך הוארכה התקופה הקובעת משלוש שנים לחמש שנים. בית המשפט המחוזי ציין, כי מעיון בפסק דין חייגנים עולה, כי בית המשפט בדק לגופו של עניין האם התקיימו הוראות סעיף 2(ב) לחוק מיסים עקיפים. על כן קבע בית המשפט המחוזי, כי גם במקרה דנן רשאי הוא לבחון האם התקיימו לגופו של עניין הוראות סעיף 2(ב) לחוק מיסים עקיפים, כפי שטוען המשיב. נקבע, כי בעניין זה יש צורך לשמוע ראיות ורק בסוף הדיון יהיה ניתן להכריע בשאלת הארכת התקופה לפי חוק מיסים עקיפים.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
8.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקשת מלינה על החלטת בית המשפט המחוזי לבחון לגופו של עניין, על ידי שמיעת ראיות, את התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 2(ב) לחוק מיסים עקיפים. רק בסוף הדיון ניתן יהיה להכריע בשאלת הארכת תקופת ההתיישנות לפי חוק מיסים עקיפים. הכרעתו הסופית של בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת הראיות, עשויה לייתר את בקשת רשות הערעור, ולהפוך את הדיון בה לתיאורטי גרידא. על כן, על המבקשת להמתין להכרעה הסופית בעניין, וככל שיהא בכך צורך – להשיג בדרך הקבועה על פסק הדין בכללותו.
9.
כאמור, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עו"ד המשיב בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ה בשבט
התש"ע (9.2.2010).
ש ו פ ט ת