פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4233/18
ע"א
4626/18
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשים:
1. פסיה
ערבליך
2. יצחק ערבליך
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד אורן הראל
2. חיים באלוסטוצקי
3. כונס נכסים הרשמי
סיווג הליך
החלטה
התיק הובא לפניי אך לפני מספר ימים.
בהמשך לאמור בהחלטתי מיום 7.8.2018, הודיע הנאמן כי לשיטתו דרך ההשגה הנכונה היא באמצעות בקשת רשות ערעור. הודעת המבקשים-המערערים (להלן: ערבליך ) בסוגיית הסיווג נדחתה מן המרשם על ידי המזכירות, ואולם למען היעילות עיינתי בה. ערבליך סבורים כי עומדת להם זכות ערעור, אך מציינים כי אינם מתנגדים לכך שטענותיהם תתבררנה במסגרת בקשת רשות ערעור.
עיון ברישא של כתב הערעור ושל בקשת רשות הערעור מעלה כי הליכים אלה מופנים כנגד שתי החלטות שונות - האחת מיום 14.3.2018 והשנייה מיום 29.4.2018.
ההחלטה מיום 14.3.2018 דוחה את בקשת ערבליך לבטל את עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שנפתח על ידם. נוכח המבחנים החלים בעניין זה, קשה לומר שהחלטה זו מהווה צו בפשיטת רגל (למשל,
רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 9
(26.10.2011); ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל 40-38 (מהדורה שלישית, 2010) ). כמו כן, בנסיבות הקונקרטיות של העניין איני רואה לקבוע כי מדובר בפסק דין הסוגר "יחידה דיונית" מובחנת ומתוחמת. אציין בהקשר זה את עמדת הנאמן, שלפיה ערבליך יוכלו להעלות, בהמשך הדרך, טענות לגבי זכותם המהותית בכספי הערבות הבנקאית. עוד אציין כי ערבליך הגישו התייחסות לקונית ביותר אשר אין בה משום פירוט והסבר מדוע הם סבורים כי עומדת להם זכות ערעור על ההחלטה מיום 14.3.2018 (ולמעשה אף הסכימו כי השגתם תתברר במסגרת בקשת רשות ערעור). בנסיבות אלה, אין מקום לקבוע כי מדובר בהחלטה בעלת "משקל סגולי" של פסק דין הנתון לערעור בזכות.
ההחלטה מיום 29.4.2018 היא החלטה המכריעה בבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 14.3.2018 ודוחה אותה. משכך, לא יכול להיות ספק כי אופן ההשגה הנכון עליה הוא באמצעות בקשת רשות ערעור (למשל, ע"א 3428/16 עוז קרמיקה בע"מ נ' אלקוקין , פיסקה 12 והאסמכתאות הנזכרות שם (16.10.2017) ).
התוצאה היא כי ע"א 4626/18 נמחק בזאת, ואילו הטיפול ברע"א 4233/18 יימשך כסדרו.
ניתנה
היום, ט' בחשון התשע"ט (18.10.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם