פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4260/19
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
וסאם מג'דוב
נ ג ד
המשיבים:
1. הכונס הרשמי
2. עו"ד ציפי פריד, נאמנת
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 1.6.2019 בתיק פש"ר 63156-05-17 שניתנה
על ידי כב' השופט אריה נאמן
בשם המבקש:
עו"ד ח'אלד פייסל
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט אריה נאמן ) מיום 1.6.2019 בפש"ר 63156-05-17. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה, אשר דחתה בקשתו לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ על מנת שיוכל לנפוש בחו"ל.
1.
ביום 5.7.2017 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש ובהתאם הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ. ביום 11.12.2018 המבקש הוכר כפושט רגל ונקבעה לו תכנית פירעון, לפיה המבקש יוסיף לקופת הכינוס סך של 194,400 ש"ח, ב-72 תשלומים של 2,700 ש"ח. חמישה חודשים לאחר מכן המבקש פנה לנאמנת שמונתה לטיפול בתיק בבקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ, כדי שיוכל לנסוע לנופש משפחתי בחו"ל במימון חברו. הנאמנת התנגדה לביטול הצו האמור, בין היתר משום מצבת החובות הגבוהה של המבקש, ומשסברה כי הערבים שהציע אינם מספקים. בקשה שהגיש לבית המשפט קמא נדחתה ביום 23.5.2019 מסיבות דומות. המבקש פנה לנאמנת בבקשה מחודשת, במסגרתה השלים פרטים שחסרו בבקשתו הראשונה, וכן הוסיף שני ערבים, אך בקשה זו נדחתה אף היא. שתי בקשות שהגיש לבית המשפט לעיון חוזר בהחלטה נדחו, כשבמאוחרת מבניהן נקבע כי המבקש אינו עומד בקריטריונים שהותוו בפסיקה להתרת מגבלות ההליך, שכן הבקשה עוסקת ביציאה לחו"ל למטרות בילוי.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
2.
לטענת המבקש שגה בית המשפט קמא, שכן מהשוואת החלטתו להחלטות במקרים דומים, בהם הותר לחייבים לצאת מהארץ, עולה כי היא מקפחת. המבקש הדגיש את עמידתו בתשלומים החודשיים שנקבעו, וכן הדגיש כי המציא לנאמנת, ולבית המשפט קמא, מסמכים המלמדים על נכונותו לשוב לישראל בתום החופשה ולעמוד בתוכנית הפירעון שנקבעה לו. המסמכים כוללים כתבי ערבות של ארבעה ערבים, תלושי שכר שלהם ואישורים שאין נגדם תיקי הוצאה לפועל, וכן תצהיר של החבר שאמור לממן את החופשה. לדידו של המבקש, החלטות הנאמנת ובית המשפט קמא לא בדקו את עניינו בדקדקנות המתבקשת, והתעלמו מן הביטחונות שהציע.
3.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי שתתבקש תשובת המשיבים. כידוע, לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטות המצויות בגדר הפררוגטיבה הדיוניות של הערכאה המבררת, כגון החלטות בעניינים מהסוג הנדון (רע"א 2496/19 בנק מזרחי טפחות בע"מ-האגף המסחרי נ' לוגבינסקי , פסקה 3 (10.4.2019) (להלן: "עניין בנק מזרחי" ) ; רע"א 5633/18 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 14 (16.10.2018)). לאחר עיון בבקשה, לא מצאתי כי יש לשנות מהחלטת בית המשפט קמא.
4.
על דרך הכלל, כשניתן נגד חייב צו כינוס ניתן גם צו לעיכוב יציאתו מהארץ (סעיף 57א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980). ברירת המחדל היא עמידת הוראה זו בעינה עד לתום הליך פשיטת הרגל, כאשר הסרה זמנית של הצו תתאפשר מקום בו הוצגו נימוקים המשכנעים כי יש להעדיף את הזכות לחופש תנועה של החייב ואת האינטרסים האישיים שלו, על פני זכותם הקניינית של נושיו. איזון בין זכויות אלו ייעשה תוך בחינת מספר תנאים: הבקשה מבוססת על נימוקים המצדיקים יציאה מהארץ במסגרת הליך פשיטת רגל; החייב עומד בדרישות בית המשפט והכונס הרשמי; הועמדו בטוחות מספקות לשובו של החייב ארצה; וכן תום-לבו של החייב (רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 19 (30.4.2017) (להלן: "עניין טאהא" ) ; עניין בנק מזרחי , פסקה 4).
5.
בית המשפט קמא דחה כאמור את בקשת המבקש משסבר כי אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, תוך שציין כי "חייב הנוקט בהליכי פש"ר מקבל על עצמו את מגבלות הליכי הפש"ר ובכללם את עיכוב יציאתו מהארץ לרבות בילויים וחופשות בחו"ל" . עמדה זו מקובלת עלי. בעניין טאהא נקבעו שיקולים בעטיים עשוי בית המשפט לאפשר לחייב לצאת מהארץ, והם שיקולים כגון "שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל)"
(עניין טאהא , פסקה 19). נופש, ובכלל זה נופש משפחתי, אינו מנוי בגדר שיקולים אלו. אמנם אין מדובר ברשימה סגורה, אך נסיבות הבקשה דנן אינן בעלות זיקה או אופי דומה לשיקולים המקובלים. למעשה, גם בעניין טאהא עצמו נדחתה בקשת המבקש לצאת לחופשה קצרה למען "שינוי אווירה".
4.
למעלה מן הצורך אציין כי אין בפסיקות השונות שהציג המבקש, למרות דמיון הנסיבות, כדי לשנות ממסקנה זו או כדי לבסס את טענתו כי קופח. להבדיל מהמקרה שלפנינו, בתיקי פש"ר (מחוזי חי') 10672-08-16 ופש"ר (מחוזי חי') 24636-04-16 ניתנה הסכמת הנאמנים ליציאת החייבים לחו"ל. הסכמה זו היא בעלת חשיבות מרובה, בייחוד לאור שיקול הדעת הרחב הנתון לנאמן בהליך פשיטת הרגל, אחריותו על הוצאה לפועל של תכנית פירעון שנקבעה לחייב ומעקב אחר ביצוע התחייבויותיו (ראו האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי אוגדן הנחיות למנהלים מיוחדים ונאמנים בהליכי פשיטת רגל 14 (2017). השוו לע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן , פסקה 21 (4.8.2014); עניין
בנק מזרחי , פסקה 4)). ההחלטה מושא רשות ערעור זו ניתנה לאחר שהתקבלה עמדת הנאמנת, אשר סברה כי אין מקום לאשר את הבקשה במקרה דנן. בית המשפט קמא סבר שיש לכבד את המלצת הנאמנת ביחס לבקשה שהיא באופן מובהק "לפנים משורת הדין", ובהחלטה שכזו אין מקום שערכאת ערעור תתערב.
6.
לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נידחת. משלא נתבקשה תשובת המשיבים, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, א' בתמוז התשע"ט (4.7.2019).
ש ו פ ט