רע"א 4274/00 אופיטק שיטות וריהוט בע''מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע''מ

1.המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 31.5.00 בע"א 1190/99 (כב' סגן הנשיא גלעדי), כמו כן הגישו בקשה למתן סעד ארעי לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

2.פסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור דחה את ערעורם של המבקשים על החלטת ראש ההוצל"פ (רשמת ד. בית-אור) מיום 5.9.99 בה דחתה את בקשת המבקשים בטענת "פרעתי". ערעורם של המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא.

3.הבנק המשיב פתח כנגד המבקשים תיק הוצאה לפועל וזאת בעקבות הלוואות שניתנו למבקשת 1 בערבותם האישית של המבקשים 2 ו3-. במסגרת מימוש הבטחונות, פנה המשיב להליך של מימוש משכון השייך למבקשים 2 ו3-.

בשלב ראשון העלו המבקשים טענות שונות כנגד הליך מימוש המשכון בהוצאה לפועל וזאת במסגרת טענת "פרעתי". בין היתר, טענו כי לא היה מקום למימוש המשכון כל עוד לא מוצו ההליכים כנגד החייבת העיקרית; כי לא נמסרה להם אזהרה, וכי לא הוכח שהם או מי מהם חיבים למשיב את הסכום שלהבטחתו ניתן המשכון.

ראש ההוצל"פ דחתה טיעונים אלה.

בית משפט קמא בערעור פסק כי חלק מטענות המבקשים אינם כלל במסגרת טענת "פרעתי" ולכן מקומן אינו במסגרת הליך ההוצאה לפועל אלא בבית המשפט. עוד פסק כי גרסתם של המבקשים בפני ההוצאה לפועל מראה כי אין מדובר כלל בטענת "פרעתי" כי אם בטענה לפיה תוקף המשכון פקע. יתר על כן, נמצא כי לא רק שאין בסיס לטענת "פרעתי" אלא שהמבקש 2 אף הודה בתצהיר בחוב של 38,000 ש"ח לבנק המשיב.

אשר לטענה כי לא היה מקום לפעול כנגד הערבים לפני שהמשיב פעל כנגד החייב נפסק כי אין המבקשים 2 ו3- בגדר "ערבים יחידים" או "ערבים מוגנים" כמשמעות מושגים אלה בחוק הערבות תשכ"ז1967- ולכן העקרון כי יש מקום לפעול בשלב ראשון כנגד החייב העיקרי בטרם ייתבע הערב אינו חל לגביהם במקרה זה.

עוד נמצא כי הפגם הכרוך באי משלוח אזהרה למבקשים נרפא משהמשכון לא מומש והמבקשים מודעים להליכים המתנהלים למימושו.

בית משפט קמא אישר, איפוא, את מסקנות ראש ההוצל"פ כי המשכון הנו בתוקף, וכי לא הוכח שהחוב שלהבטחתו ניתן המשכון נפרע.

4.בבקשת רשות הערעור חוזרים המבקשים, בעיקרם של דברים, על טיעוניהם בערכאות דלמטה.

המדובר בעניינו בהליך שמטרתו להביא לבירור המחלוקות בגלגול שלישי בבית המשפט העליון. העקרון הנוהג הוא כי בית משפט זה לא יתן רשות ערעור בענין המובא בפניו בגלגול שלישי אלא במקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית כללית ומיוחדת החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת. (ראה רע"א 103/82 פד"י לו(3) 123; לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 178).

המקרה שלפנינו אינו נופל בגדרם של אותם מקרים מיוחדים.

יתר על כן, לא מצאתי כי עולה כאן שאלה אשר שורת הצדק כלפי הצדדים המתדיינים מחייבת לגביה דיון וליבון נוסף בערכאה שלישית.

4.נוכח האמור, אני מחליטה לדחות את בקשת רשות הערעור ובקשת עיכוב הביצוע.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.