פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
4283/01
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ
נ ג ד
המשיב:
פקיד השומה – ירושלים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים
בבג"א 6118/01 בעמ"ה 370/99 מיום 25.4.2001 שניתנה על ידי כבוד השופט מ'
גל
בשם המבקשת: עו"ד ד"ר אברהם
אלתר
בשם המשיב: עו"ד קמיל עטילה
החלטה
1.המשיבה הוציאה למבקשת שומות לשנות המס לשנים 1997-1993. ביום 26.12.1999 הגישה המבקשת הודעת ערעור על אותן שומות. ביום 30.01.2000 פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי לקבל על הסף את הערעור שהגישה, וזאת בשל אי-הגשת נימוקי השומה במועד הנדרש. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. גם בקשה נוספת שהגישה המבקשת, ביום 2.2.2000 , נדחתה. בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט העליון (בר"ע 1643/00) נדחתה על ידי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, ביום 22.5.2001 .
עוד ביום 7.3.2001 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון נימוקי השומה של הערעור. בקשה זו אושרה. כנגד החלטה זו מלינה המבקשת. היא חוזרת, בעיקרו של דבר על טענותיה בבית המשפט המחוזי: נימוקי השומה שמעלה המשיב חדשים הם - הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית; המשיב פעל בחוסר תום לב עת שהגיש את נימוקי השומה כאשר מטרתו הייתה למנוע מתן פסק דין בהעדר הגנה; בקשתו של המשיב לתקן את נימוקי השומה לוקה בשיהוי.
2.דין הבקשה להדחות. הכלל הוא, כי בית המשפט של ערעור לא ימהר להתערב בהחלטת ביניים של הערכאה דלמטה. ענייננו נופל בגדר הכלל. בית המשפט המחוזי איזן, כראוי, בין הצורך בהעמדת הפלוגתא האמיתית לדיון לבין הנזק הדיוני שעלול להיגרם למבקשת - אם יהיה כזה – ואשר אותו ניתן לתקן בפיצוי כספי, זאת במיוחד לאור העובדה שבקשת המשיב לתיקון נימוקי השומה, הוגשה עוד לפני שנערך דיון בערעור לגופו. אכן, בית המשפט המחוזי ציין כי התנהגותו של המשיב הייתה רשלנית, אלא שבסופו של דבר לא ראה בה התנהגות הנגועה בחוסר תום לב - כפי שטענה המבקשת. בנסיבות אלה, לא ראיתי סיבה מספקת להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, יא' בחשוון תשס"ג (17.10.2002).
ש ו פ ט