פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4283/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. דוד כהן
2. מזל כהן
נ ג ד
המשיבה:
שריג חברה לעבודות עפר תיעול ופיתוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא גריל והשופטים חפרי-וינוגרדוב ופינקלשטיין) מיום
20.3.07 בתיק ע"א 3040/06.
בשם המבקשים:
עו"ד אריה חגאג
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא גריל והשופטים חפרי-וינוגרדוב ופינקלשטיין) מיום 20.3.07 בתיק ע"א 3040/06, בו נדחו ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (סגן הנשיא - כתארו אז - רקם) מיום 22.11.05 בתיק א' 6083/05.
ב.
בשנת 1993 הגישה המשיבה תביעה לבית משפט השלום בחיפה, בטענה שהמבקשים לא פרעו את חובם - בסך 61,825 ש"ח - בגין עבודות חציבה, חפירה והקמת מסלעה במקרקעיהם ב-1992 (ת"א 6651/93). מנגד טענו המבקשים כי עבודות כאמור מעולם לא נעשו, ושמעולם לא נכרת הסכם בינם לבין המשיבה. ביום 19.8.99 קיבל בית המשפט (סגנית הנשיא טובי-פרידמן) את התביעה במלואה. ביום 4.7.00 קיבל בית המשפט המחוזי (בהרכב השופטים גינת, ג'ובראן ונאמן) את ערעור המבקשים בחלקו, לעניין התמורה בלבד (לא לעניין עצם ביצוע העבודות) וקבע כי היה על המשיבה להוכיח את סכום התביעה, שהתבסס על הערכתה ולא על הסכם - והתיק הושב לבית משפט השלום (ע"א 4673/99). ביום 22.11.05, לאחר שמינה מומחה מטעמו, העמיד בית משפט השלום את חובם של המבקשים על 47,191 ₪ ליום 10.9.92.
ג.
ערעורים הדדיים הוגשו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט, בפסק דין תמציתי, אימץ את כל קביעותיו של בית משפט השלום ועל כן דחה את הערעורים. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית.
ד.
בבקשה מלינים המבקשים על שתי החלטות ביניים של בית המשפט המחוזי: (1) ראשית, נטען כי המשיבה העבירה למבקשים את עיקרי הטיעון ואת תיק המוצגים בערעור באיחור, באופן שלא איפשר להם להיערך כראוי לדיון. נטען כי שגה בית המשפט בכך שדחה את בקשת המבקשים לדחיית מועד הדיון, והסתפק בכך שאפשר להם להגיש את עיקרי הטיעון מטעמם עד ליום אחד לפני הדיון - באופן הפוגע "בתחושתם של המבקשים כי נעשה עימם משפט צדק" (סעיף 15). (2) שנית, נטען כי המבקשים הגישו בקשה להוספת ראיות חדשות בערעור (בש"א 4786/07) - שעניינן שורה של פסקי דין בהם נקבעו, כנטען, ממצאים חמורים לגבי מהימנות מנהל המשיבה, ואופן התנהלותו בהליכים אחרים; אך אף שדחה את ההכרעה בבקשה למועד הדיון בפניו (החלטה מיום 19.3.07), נתן בית המשפט המחוזי את פסק הדין מבלי להתייחס לבקשה. עוד נטען כי שגה בית המשפט בכך שדחה את הטענה החלופית לפסיקת הצמדה בלבד, ללא ריבית, זאת בהתחשב - בין היתר - בזמן שחלף ובמצבם האישי של המבקשים. ולבסוף, נטען ביחס לחוות הדעת שהגיש המומחה מטעם בית המשפט.
ה.
(1) לאחר העיון חוששני – אף שאני ער לתולדותיהם העצובות של המבקשים שפורטו בבקשה - כי אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית, אין היא מעוררת שאלה משפטית או ציבורית שבכדוגמתה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). די בכך להכרעה. אך בנסיבות, אף אם בית המשפט המחוזי לא הכריע מפורשות בבקשה להוספת ראיה - אין בכך כדי להצדיק את קבלת הבקשה; הסוגיה העובדתית של עצם ביצוע העבודות נדונה והוכרעה, בשתי ערכאות, בגלגולו הראשון של התיק (ת"א 6651/93; ע"א 4673/99) - ומבחינה זו כבר נחלטה. גלגולו השני של ההליך, שרק הוא עומד לבחינה בבקשה זו, עוסק אך ורק בשאלת עלות העבודות שבוצעו. גם סוגיית דחייתו של מועד הדיון לצורך היערכות אינה מסוג העניינים בהם נוטה ערכאת ערעור להתערב (רע"א 6983/06 אחימן נ' המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור (לא פורסם); ע"א 607/70 אלקטרוניקה אפלינסס קורפורישאן נ' גרץ פרטרבסגזלשפט , פ"ד כה(2) 441). דברים אלה מעוגנים בשכל הישר, וגם בעומס הכבד המוטל על מערכת השפיטה. סוגיית פסיקת הריבית מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט שדן בתיק (סעיף 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961), ואינה מצדיקה, למצער במקרה שלפנינו, מתן רשות ערעור.
(2) לכן לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה היום ז' בתשרי תשס"ח (19.9.2007).
ש ו פ ט