רע"א 4312/01 תמאם מזל נ. אררט - חברה לביטוח בע"מ

1.במסגרת הדיון בתביעתה של המבקשת, אשר נפגעה בתאונת דרכים, מינה בית המשפט המחוזי מומחים בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי. מספר מסמכים רפואיים לגביהם ביקשה המבקשת כי תינתן לה רשות להמציאם למומחים, נפסלו להמצאה על ידי בית המשפט קמא. על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה הוגשה בקשה זו לרשות ערעור. הבקשה נוגעת להמצאת מסמכים למומחה בתחום הפסיכיאטרי בלבד.

הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

עיינתי בבקשה על נספחיה, הכוללים בין השאר את המסמכים נשוא הבקשה, וכן בתגובת המשיבה לבקשה ובתגובת המבקשת לתגובה זו. כן עמדו לנגד עיני ההלכות שנקבעו על ידי בית משפט זה בנושא המצאת מסמכים רפואיים למומחה מטעם בית המשפט בכלל, ולמומחה בתחום הנפשי בפרט (ראו רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור , פ"ד מט(4) 865; רע"א 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ , ת"ע 95(3) 1532; רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל , פ"ד נ(4) 429).

להלן אתייחס לכל אחד מהמסמכים אשר במחלוקת.

2.א. סיכום אישפוז מיום 21.2.97 מבית החולים בית לוינשטיין , המחלקה לנפגעי ראש, חתום ע"י ד"ר שטרן:

בית המשפט המחוזי קבע, כי נסיבות הגעתה של המבקשת למרפאה אינן ברורות. לטענת המבקשת, אשר לא הופרכה, היא הופנתה לבית החולים לוינשטיין ע"י בית החולים סורוקה לצורך טיפול ולא פנתה לשם מיוזמתה. בית החולים לוינשטיין הינו, כידוע, מוסד ציבורי בלתי תלוי, ולכאורה נכתב המסמך לצרכי טיפול. וכבר נקבע:

"לא הרי אורטופד 'החי' בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטר הניזון ממכלול העובדות הרלבנטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואליים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטר" (ת"א (חי') 375/91 המר' 2091/93, 2083 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' אליהו אלבז ואח' , הובא גם ברע"א 5638/95 לעיל).

ובהקשר אחר:

"חזקה על המומחה שיידע למיין את החומר ולהעבירו בכור ביקורתו האישית, על סמך היידע והניסיון המקצועי שלו ועל סמך הבנת תפקידו כמומחה בית המשפט" (רע"א 3906/95 לעיל).

ברוח דברים אלה, נראה כי מומחה בתחום הנפשי עשוי למצוא עזר רב באבחנות שנעשו לגבי מטופלת בשנת 1997, על מנת להשוותם עם מצבה הנוכחי. לאור זאת, איני מוצא כי יש למנוע את המצאתו של המסמך הנדון למומחה בתחום הנפשי.

ב.מכתבו של ד"ר מור מיום 9.6.97 :

המדובר בדו"ח שנכתב על ידי רופא שיקומי אליו הופנתה המבקשת על ידי רופאת המשפחה במסגרת טיפול בה. הדו"ח כולל תוצאות של בדיקות במסגרת טיפול וככזה ניתן להתיר את המצאתו למומחה בתחום הנפשי.

ג.דו"ח אבחון נוירו-פסיכולוגי מבית החולים לוינשטיין, מיום 22.7.98 , חתום ע"י ד"ר שטרן וגב' אדלמן:

בדומה לסיכום האישפוז לעיל, מדובר במסמך שהוצא על ידי בית לוינשטיין לצורך איבחון. יוזכר, שברע"א 2339/96 לעיל, אושר להמצאה מסמך המסכם תהליך איבחון חלקי של בית לוינשטיין. זאת ועוד: ברע"א 3906/95 לעיל הותר להמצאה דו"ח דיאגנוסטי הכולל אנמנזה, דיאגנוזה וחיווי דיעה בנושאים הקשורים למצבה הנפשי, השכלי והאינטלקטואלי של המטופלת. אין לפסול המצאה למומחה הנפשי מסמך כגון זה, העשוי לשפוך אור על מצבו של המטופל בעבר.

ד.סיכום טיפול קוגנטיבי מבית החולים לוינשטיין, מינואר 1999 , חתום ע"י ד"ר שטרן וגב' אידלמן:

גם במקרה זה, ומהסיבות האמורות לעיל, לא מצאתי לנכון לשלול את המצאתו של מסמך סיכום הטיפול למומחה בתחום הנפשי.

ה.מכתב מקופת חולים כללית מיום 8.10.97 , חתום ע"י ד"ר אליסיה:

מסמך זה, על פי סופו, נועד לשם הפנייתה למוסד לביטוח לאומי ולשם המשך חופשת המחלה שלה. אין הוא קשור לטיפול במבקשת. לאור זאת, איני מוצא לנכון להתערב בשיקוליו של בית המשפט המחוזי כשהחליט לאסור את המצאתו.

ו.מכתב מקופת חולים כללית מיום 25.9.97 , חתום ע"י ד"ר כפתורי:

המדובר במכתב הפניה למרפאת Post Trauma . בית המשפט המחוזי קבע, כי מדובר בסיכום תיקה הרפואי של המבקשת וכי לא ברור עד כמה האמור בסיכום מבוסס על ממצאים של הרופאה הכותבת או על חומר רפואי שהגיע לתיק המבקשת. לאור זאת הסיק בית המשפט, כי המסמך אינו נכנס לגדר מסמך בדבר "טיפול רפואי" כמשמעותו בתקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז1986-. על אף שמכתב הפניה יכול שייכנס, בנסיבות מסוימות, בגדר טיפול רפואי כאמור, הרי שככל שהדבר נוגע למסמך זה, לא מצאתי לנכון להתערב בשיקוליו של בית המשפט המחוזי.

3.סיכומם של דברים, הבקשה מתקבלת בחלקה, במובן זה שארבעה מסמכים הכלולים בפיסקאות א'-ד' לעיל יותרו להמצאה למומחה הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.