פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4352/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
אילן אלגואז
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל -משרד הבריאות
2. מרכז רפואי ע''ש וולפסון
3. קופת חולים מכבי
4. דר' עליזה אהרונוב ,קופ''ח מכבי
5. דר' שלמה פלכטר
- קופ'ח מכבי
6. דר' סוזנה הורוביץ
-קופ'ח מכבי
7. דר' אליזבט ויינמן - בוג
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 10.06.2014 בתיק
ע''א 040811-03-14 שניתן על ידי סגן הנשיא א' יעקב.
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה א' יעקב ) בע"ר 40811-03-14 מיום 10.6.14, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי מרכז (השופט י' קינר ) בע"א 51968-09-12 מיום ה-27.2.14 למחוק את ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקוה (השופטת א' רוטקוף ) בת"א 1386-08 מיום
23.5.12, נוכח אי תשלום עירבון ואגרה. בבקשה זו מבקש המבקש לבטל את מחיקת הערעור ולאפשר לו לשלם את העירבון הנדרש, או לחילופין להגיש בקשה לפטור אותו מתשלום העירבון בשל נסיבות כלכליות .
רקע והליכים קודמים
ב.
בתאריך 12.9.12 הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקוה מיום 23.5.12, אשר דחה את תביעתו כנגד המשיבים בגין רשלנות רפואית. לערעור זה צירף המבקש בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה בשל קשייו הכלכליים. בתאריך 24.2.13 דחה רשם בית המשפט המחוזי (השופט י' קינר ) את בקשתו של המבקש לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בדחיית הבקשה בהחלטה מפורטת, שעמדה על מחדלי המבקש בהליכים, נקבע כי "לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת המצדיקה את מתן הפטור מפאת חסרון כיס", וניתנו למבקש 21 ימים לתשלום האגרה ו-30 ימים להפקדת העירבון. משלא שולמה האגרה ולא הופקד העירבון נמחק ערעורו של המבקש ביום 29.4.13.
ג.
בתאריך 8.12.13 הגיש המבקש בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 29.4.13. בבקשה זו טען המבקש כי בשל הליכי הגירושים ופשיטת הרגל בהם הוא מצוי, לא התגורר בכתובת אליה הגיעה החלטת בית המשפט מיום 24.2.13, ולכן לא ידע עליה עד למועד שלאחר מחיקת הערעור. בנוסף, הוסיף המבקש וביקש להתחשב במצבו הכלכלי, הבריאותי והאישי הקשה ולהעניק לו את הפטור המבוקש. ביום 8.12.13 דחה רשם בית המשפט המחוזי את בקשתו לעיון מחדש של המבקש, כיון שלא מצא בסיס לבקשה. לאחר דחייה זו שילם המבקש את האגרה וביקש לפתוח את תיקו מחדש. בקשה זו נדחתה על ידי הרשם ביום 21.2.14. בהחלטת בית המשפט נקבע כי אין בתשלום האגרה במועד זה, למעלה מתשעה חודשים לאחר שנמחק הערעור, כדי לפתוח את התיק מחדש.
ד.
ב-27.2.14 הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי לביטול מחיקת התיק והארכת המועד לתשלום העירבון. בקשה זו נדחתה על ידי הרשם באותו יום. על החלטה זו עירער המבקש וערעורו נדחה ב- 10.6.14 על ידי סגן הנשיא א' יעקב . בפסק הדין נקבע כי אין בסיס לערעור המבקש שכן לא נמצא כל פגם בשיקול דעתו של הרשם. נאמר בפסק הדין, כי בכל בקשותיו של המבקש לא הובא הפירוט המספק ביחס לסיכויי הערעור ולכן לא הונחה התשתית הבסיסית להיעתרות לבקשותיו.
ה.
על פסק דין זה מוגשת בקשה זו.
הבקשה
ו.
המבקש עותר לערער על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק את תיקו. מבקש הוא כי מחיקה זו תבוטל, וכי יאפשרו לו לשלם את העירבון הנדרש או לחלופין לקבל פטור מאותו תשלום עירבון. הבקשה מתבססת על שלושה אדנים. ראשית, המבקש טוען כי טעה בית המשפט המחוזי באי ייחוס משקל מתאים למצבו הכלכלי, הרפואי והאישי הקשה, ובכך שלא הפעיל שיקול דעת רחב ונהג בו לפנים משורת הדין. שנית, טוען המבקש כי טעה בית המשפט המחוזי בכך שלא התייחס לסיכוייו הטובים של הערעור. לבסוף, טוען המבקש כי נימוק הדחיה אשר הופיע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, לפיו לא הגיש את עיקרי הטיעון, מתעלם מכתב הערעור שהגיש, אשר ניתן לראותו כעיקרי טיעון.
הכרעה
ז.
לאחר עיון בבקשה, חוששני כי אין בידי להיעתר לה. כידוע, ערעור שני ניתן במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך. מבחנים אלו אינם מתקיימים בעניין שלפנינו.
ח.
לגופם של דברים, בהכרעה האם לאפשר הארכת מועד להפקדת עירבון יש לאזן בין שלושה אינטרסים: האינטרס הראשון הוא זה של המבקש, להשמיע לגופן את טענותיו. לאינטרס זה משקל רב, והוא זכה ללבוש חוקתי, בהוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה, הקובעת את זכות הערעור על פסק דין כזכות חוקתית (ע"א 1518/01 זוהר פורת נ' מזייד זיאדה , (2013)). האינטרס השני הוא של הצד שכנגד, לא להיות מוטרד במשך תקופה בלתי מוגדרת עקב השתהותו, גם אם המוצדקת, של המבקש. האינטרס השלישי הוא האינטרס הציבורי, במניעת התארכותם של הליכים ללא צורך וצידוק (בש"א 3780/98 רוזן ואח' נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית ואח' ,
פד נב (3) 625). בעת עריכת איזון זה בין שלושת האינטרסים יש לתת את הדעת למשך האיחור בהפקדת העירבון, לטעמים לאיחור ולעיתויה של הבקשה להארכת מועד (רע"א 7759/99 לינה הנדסה בע"מ נ' אחמד חסאן (2000)).
עוד, ניתן משקל לשאלה אם התנהגותו של המבקש הצביעה על זלזול כזה בבית המשפט, שחומרתו מצדיקה אי קיום דיון בערעורו (ע"א 1518/01 הנזכר).
ט.
בענייננו, חלפה תקופה ממושכת מאז הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון ועד אשר הגיש את הבקשה לעיון מחדש בהחלטה שלא להעניק לו פטור זה. לאורך כל אותה תקופה לא התעניין בגורלה של בקשת הפטור, ולא דאג לעדכן את בית המשפט באשר לשינוי כתובתו. הוא גם לא הניח את התשתית הבסיסית הנדרשת לצורך היעתרות לבקשותיו או לצורך הצבעה על סיכויי ערעור טובים, ומרבית בקשותיו אף לא נתמכו בתצהיר כנדרש. יש חשיבות רבה בעיניי לכך שמעיקרא וגם בהמשך לא הגיש המבקש את המסמכים הנדרשים להוכחת טענותיו באשר להכנסותיו, להליכים ולהוצאות וכן באשר לכושר הרפואי ולחובות (ראו ההחלטה מ-24.2.13). לכן, נוכח הזמן הרב שחלף והתנהלותו של המבקש, נראה שאף לגופם של דברים לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש, ועל כן אין מקום להתערב בה.
י.אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום, י"ג באלול התשע"ד (08.09.14).
ש ו פ ט