רע"א 4364/12 יורם יזדי נ. מדינת ישראל רשות המיסים

מונחת לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המחוזי בירושלים (כבוד השופט ד' מינץ), שבה נדחתה בקשתו של המבקש לביטול החלטות שיפוטיות בעניין שומות הון לשנים 1999-1997 ולעריכת "משפט חוזר". המבקש גורס כי אין בידו לעמוד בהפקדת העירבון שנקבע (בסך 20,000 ₪, ולא בסך 15,000 ₪ כמצוין בבקשה), זאת נוכח מצבו הכלכלי הרעוע בפרט לאחר הטלת עיקולים על-ידי המשיב. המשיב מצדו הגיש תגובה שבה הוא מתנגד למתן הפטור.

לאחר העיון ראיתי להיעתר לבקשה באופן חלקי.

ראשית אציין כי האגרה בהליך זה שולמה ולא נתבקש פטור מתשלומה. כמו-כן המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין, ולא הוסבר כיצד הוא מממן את שכר טרחתו. בנסיבות אלה אין בידי לקבוע כי המבקש נטול לחלוטין מקורות כספיים למימון ההליכים המשפטיים שהוא יוזם. ודוק: מוכן אני להניח, על-יסוד הנטען בבקשה ועל-יסוד המסמכים המצורפים, כי מצבו הכלכלי של המבקש בעת הזו אינו מן המשופרים, כי חובות רובצים על כתפיו וכי העיקולים מכבידים עליו. עם זאת, לא הונחה תשתית מספקת למסקנה כי אין באפשרותו של המבקש לגייס סכום-כסף – ולוּ סכום מתון – לצורך עירבון, לרבות בעזרת גורמים שלישיים, קרובים וידידים ( ראו גם בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)) . אוסיף כי האישור שצירף המבקש שלפיו הוא אינו עובד הונפק בחודש אוקטובר 2011; כי התדפיס מחשבון הבנק של אשת-המבקש מתייחס לתקופה קצרה ביותר; וכי אין בבקשה פירוט מלא ומדויק, הנתמך באסמכתאות, לגבי נתונים רלוונטיים כגון הוצאות המחייה, נכסי משפחתו של המבקש וכד'.

בבית המשפט המחוזי חויב המבקש בתשלום הוצאות בסך של 5,000 ₪. סכום זה, לדברי המשיב, לא שולם עד כה. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ומשהשתכנעתי (בשים לב גם להשתלשלות ההליכים המשפטיים) כי אין הצדקה לאפשר את קיום ההליך ללא כל בטוחה לתשלום הוצאות המשיב, באתי לכלל מסקנה כי העמדת העירבון בהליך הנוכחי על סך של 7,000 ₪ תהווה, בנסיבות העניין, איזון הולם בין כלל השיקולים הרלוונטיים. העירבון המופחת יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.