רע"א 4399-24 רע"א 4399-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר), אשר ניתנה ביום 23.5.2024 בגדרו של עש"א 54383-04-24 (להלן: הליך הערעור), ואשר דחתה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצועה של החלטת מחלקת חוקרים פרטיים ושירותי שמירה באגף לאסדרת מקצועות שבמשרד המשפטים, אשר ניתנה ביום 24.3.2024, ואשר בגדרה הוחלט לא לחדש את רישיונות המבקשים לתת שירותי שמירה (להלן: החלטת הועדה). לצד בקשת רשות הערעור שלפניי הגיש המבקש 1 בקשה לעיכוב ביצוע החלטת הועדה עד להכרעה בערעור.

2.ברקע להחלטה, יצוין כי בעוד ששימוע בעניינם של המבקשים התקיים בחודש ינואר 2023, רישיונותיהם של המבקשים הוארכו מעת לעת על ידי המשיבה בשל קשיים בכינוס הועדה לשם קבלת החלטה סופית בעניינם, אשר התקבלה רק ביום 24.3.2024. אף לאחר מועד זה ניתנה למבקשים ארכה נוספת עד לפקיעת תוקף רישיונותיהם, וזאת עד ליום 23.5.2024.

3.למען שלמות התמונה, יוער כי דיון לגופם של דברים התקיים בגדרי הליך הערעור ביום 27.6.2024.

4.בהתאם להחלטתי מיום 29.5.2024, בגדרה ניתן צו ארעי המעכב את פקיעת תוקפם של רישיונות המבקשים עד למתן החלטה אחרת, הגישו בעלי הדין את טענותיהם בכתובים. לאחר עיון בכתובים אלו, החלטתי לדון בבקשה שלפניי כבערעור וכן לקבל את הערעור בהתאם לסמכותי לפי סעיף 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

5.בידוע הוא, כי "על המבקש מתן סעד זמני בערעור להוכיח כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שיקולים אלה [...] מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקול מאזן הנוחות" (וראו: עע"מ 4955/20 יושר נ' הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, פסקה 8 והאסמכתאות שם (28.7.2020)).

6.בהינתן הנזק הצפוי להיגרם למבקשים משלילת רישיונותיהם, לנוכח הארכת רישיונותיהם על ידי המשיבה לפרק זמן ארוך, וכן לאור קצב התקדמותו של הליך הערעור ומועד סיומו הצפוי, החלטתי, מבלי להביע דעה לכאן או לכאן באשר לסיכויי הערעור, כי יש לעכב את ביצוע החלטת הועדה עד להכרעה בערעור המתברר בבית המשפט המחוזי. ער אני לאינטרס הציבורי שבאי-חידוש הרישיונות על רקע החשדות החמורים שעל בסיסם התקבלה החלטת הועדה. ואולם, הארכות תוקפם של הרישיונות למשך 16 חודשים, שאושרו על ידי המשיבה, מצביעות על כך שאינטרס זה לא ייגרע באופן משמעותי.

7.אשר על כן, אני מורה בזאת על עיכוב ביצועה של החלטת הועדה עד להכרעה בערעור המבקשים בהליך הערעור. בנסיבות המקרה, לא ייעשה צו להוצאות.