רע"א 4418/15 עזבון המנוח חנניה בן לולו נ. עו"ד ציון גבאי

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' פרסקי ) בת"א 62768-01-15 מיום 28.4.2015, בה נדחתה בקשת המבקשים לקבלת לפטור מתשלום אגרת בית משפט (להלן: האגרה ).

רקע והליכים קודמים

1.

ביום 12.10.2008 הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ת"א 5309-08) נגד מספר נתבעים, בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם עקב כישלון פרויקט לבניית חממות לגידול ורדים. במסגרת התביעה שלחה אחת הנתבעות הודעות צד ג' למספר גורמים, ביניהם מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: חברת מגדל ), זאת בטענה שחברת מגדל ביטחה אותה בביטוח אחריות מקצועית בגין האירועים נשוא התביעה. ביום 21.5.2013 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר פשרה במסגרתו שולם למבקשים סכום כולל של 420,000 ש"ח (להלן: כספי הפשרה ). מי שחתם על הסכם פשרה זה בשם המבקשים היה המשיב 1, בא כוחם דאז, עו"ד ציון גבאי (להלן: עו"ד גבאי ). הסכם זה אושר ביום חתימתו והוענק לו תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט. ביום 22.7.2013 הגישו המבקשים תביעה לביטול פסק הדין כשלטענתם עו"ד גבאי חתם על הסכם הפשרה ללא ידיעתם וללא הסכמתם (להלן: התביעה ). המבקשים טענו כי מאחר והסכם הפשרה נעשה ללא הסכמתם הרי שהוא נכרת בניגוד לדיני השליחות ומשכך הוא חסר תוקף. חברת מגדל, שהייתה אחת מהנתבעים, הגישה ביום 8.1.2014 בקשה לדחיית התביעה נגדה על הסף, בטענה שכתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיה. בבקשה נטען, כי גם אם יוכיחו התובעים את כל העובדות הנטענות על ידם בתביעתם, הרי שיש בכך לכל היותר כדי להקים להם עילת תביעה נגד עו"ד גבאי ולא נגד חברת מגדל. בהחלטתו מיום 5.6.2014 קיבל בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בת"א 47720-07-13 (סגנית הנשיא ש' דברת ) את בקשת חברת מגדל ומחק אותה כנתבעת בתביעה.

1.

המבקשים הגישו בקשה לפטור מתשלום האגרה, כאשר סכום תביעתם עומד על סך של 4,447,823 ש"ח.

המבקשים טענו שנוכח יכולותיהם הכלכליות הם אינם יכולים לעמוד בתשלום האגרה. לדבריהם, מאחורי המבקש 1 עומדת למעשה אלמנה מבוגרת (להלן: אשת המנוח ), שאינה על קו הבריאות, ונטולת יכולת כלכלית. כן נטען כי המבקש 2 שקוע בחובות כלכליים כבדים, בגינם מתנהלים מולו הליכי הוצאה לפועל. המבקשים טענו כי סיכויי תביעתם להתקבל גבוהים, בציינם שעו"ד גבאי פעל ללא הסכמתם ושטרם העביר להם את כספי הפשרה שקיבל במסגרת הסכם הפשרה.

2.

בתגובתו, טען עו"ד גבאי מתוקף "ידיעה אישית" כי מצבו הכלכלי של המבקש 2 משמעותית טוב יותר משהציג שכן חלק מהכנסותיו אינן מדווחות לרשויות המס. כן נטען כי עובדה זו אף נלמדת מסכומים רבים שמשלם המשיב 2 לבאי כוחו במספר הליכים משפטיים אחרים. בנוסף, עו"ד גבאי טען כי סיכויי התביעה להתקבל קלושים נוכח העובדה שחתם על הסכם הפשרה במסגרת ייפוי הכוח שניתן לו.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

3.

בית המשפט המחוזי ציין את העובדה שהמבקשים מצליחים לגייס כספים לטובת ייצוג משפטי פרטי בהליכים משפטיים אחרים. נקבע שעובדה זו, והעובדה שהמבקשים לא הציגו תדפיסי חשבון בנק ופירוט בדבר אי יכולתם של קרוביהם לסייע להם נזקפות לחובתם. צוין כי מצבה האישי של אשת המנוח והליכי ההוצאה לפועל נגד המבקש 2, היו יכולים לכל היותר להצדיק קביעת אגרה מופחתת. יחד עם זאת, נקבע כי בהסתמך על נימוקי בית המשפט בהחלטתו מיום 5.6.2014 מתגבשת הערכה לכאורית לפיה סיכויי התביעה להתקבל נמוכים. נוכח כך דחה בית המשפט את בקשת הפטור מתשלום האגרה במלואה.

תמצית נימוקי הבקשה

4.

המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בהערכת מצבם הכלכלי. לטענתם, מתמונת מצבם הכלכלי, שהוצגה בהרחבה לפני בית המשפט, ניכר בבירור חוסר יכולתם לשלם את האגרה. כן נטען כי מימון ההליכים המשפטיים הנוספים נעשה מכסף שמקורו בהלוואות שנטלו ממקורביהם. לטענתם, בית משפט זה קבע כי במסגרת קביעת אי יכולתו של בעל דין לשלם אגרת בית משפט הוא אינו נדרש להראות אפשרות לקבל סיוע מבני משפחה או מקורבים אחרים.

5.

המבקשים מוסיפים כי בית המשפט המחוזי שגה גם באופן שבו בחן את סיכויי תביעתם להתקבל. לשיטתם, המסכת העובדתית העולה מהתנהלותו של עו"ד גבאי מלמדת כי עו"ד גבאי חרג מסמכותו והפר את חובת הנאמנות שלו כלפי המבקשים. לטענתם, התנהגות זו, נוכח הדין הקיים בנוגע לחובת הנאמנות של עו"ד ללקוח, מגבשת להם עילת תביעה מוצקה כנגד עו"ד גבאי. זאת ועוד, המבקשים טוענים כי בית המשפט כלל לא התייחס לתביעתם לקבל לידם את כספי הפשרה שהועברו לעו"ד גבאי, תביעה, שלשיטתם, סיכויי קבלתה גבוהים עד מאוד.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.

7.

בעבר נזדמן לי לומר כי הצבת מחסום דיוני בפני בעל דין, על דרך של דחיית בקשתו לפטור מתשלום אגרת בית המשפט, צריכה להיעשות בזהירות הראויה נוכח מעמדה של זכות הגישה לערכאות [ראו: רע"א 4586/10 טופז נ' המפקח על הבנקים , פסקה 8 ( 16.11.2010 )]. יחד עם זאת המחוקק קבע מבחנים מפורשים לשם מתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט, אשר רק בעטיים ניתן להיעתר לבקשה כגון דא, ואשר משקפים איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין ניצול לרעה של הליכי משפט לרבות נקיטת הליכי סרק [ראו: רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו , סעיף ד(2) (30.1.2007); רע"א 2732/09 שפיר נ' ליסקר , פסקה 5 (14.12.2009).

8.

על בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרת בית משפט להוכיח, במצטבר, כי יכולתו הכלכלית אינה מאפשרת לו לשאת בתשלום אגרת בית המשפט וכי "ההליך מגלה עילה" [ראו: תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות )]. אולם גם סיכוי לא גדול להצליח בתביעה יהיה בו די כדי לפטור מתשלום אגרת בית משפט אם הוכיח התובע שהוא חסר אמצעים [ראו: רע"א 321/07

גושן נ' עו"ד אבי-גיא , פסקה ה(3) (21.8.2007)].

9.

בית המשפט המחוזי בחן את עניינם של המבקשים על פי שני המבחנים המצטברים והגיע למסקנה, על סמך החומר שהובא לפניו, כי אין הצדקה להעניק למבקשים את הפטור המבוקש בנסיבות המקרה. מסקנה זו מקובלת עלי. סבורני כי העובדה שהמבקשים לא צירפו את תדפיסי חשבון הבנק שלהם עומדת לחובתם, וכמו כן, בנסיבות דנן, יכולתם הנטענת של המבקשים לעמוד בתשלומי שכר טרחה של מספר עורכי דין פרטיים, במסגרת היותם צד למספר הליכים משפטיים, מעידה כי הם בעלי יכולת סבירה לגייס כספים.

10.

לעניין מבחן העילה, נראה כי בית המשפט המחוזי בחן כנדרש את קיומה של עילת התביעה במישור הלכאורי בלבד ולא מצאתי דופי במסקנתו. בהתבסס על החומר שהונח לפניו, בית המשפט סבר כי סיכויי התביעה להתקבל נמוכים. בתוך כך בית המשפט הסתמך על החלטת המחיקה של סגנית הנשיא, השופטת ש' דברת

אשר העמידה תשתית המאפשרת הערכה לכאורית מבוססת דיה בנוגע לסיכויי התביעה להתקבל .

11.

כמו כן, דין טענת המבקשים בנוגע להשפעת סיכויי תביעתם לקבל לידם את כספי הפשרה שהועברו לעו"ד גבאי להידחות. מעיון בכתב התביעה של המבקשים עולה כי הם עצמם שקללו את כספי הפשרה כחלק מסכומה הכולל של תביעתם, שהינו גדול פי עשרה מסכום כספי הפשרה. ברי כי אין כל הצדקה כי רכיב זה בתביעה, יהיו סיכוייו להתקבל אשר יהיו, יאפשר הענקת פטור מאגרת בית משפט שסכומה הוא נגזרת של סכומה הכולל של התביעה.

12.

המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר זקף לחובתם את העובדה שלא פירטו בדבר אי יכולתם לקבל סיוע כלכלי מ"בני משפחה נוספים". אין בידי לקבל טענה זו. אכן, בית משפט זה קבע כי נוסחה החדש של תקנה 14(ג) לתקנות האגרות קובע כי בעל דין המבקש פטור מאגרה אינו נדרש להוכיח דבר בנוגע למצבם הכלכלי של קרוביו, למעט מצבו הכלכלי של בן זוג, ושל הורים אשר בעל הדין "סמוך על שולחנם" [ראו: 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ , פסקה 5 ( 14.12.2011 )]. ברם, לא השתכנעתי כי בית המשפט המחוזי ביקש לעמוד על יכולתם של המבקשים להסתייע כלכלית בבני משפחתם שאינם חלק ממעגל הקרבה הראשון שלהם . משכך, איני יכול לקבל את טענתם.

13.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תגובת המשיב, לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות בנסיבות העניין.