רע"א 4460/13 טי גי איי השקעות נדל"ן בע"מ ואח' נ. דורון עמיקם ואח'

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ח' ברנר ) בת"א 20794-03-11, ולצידה בקשה לעיכוב ביצועה. בגדר ההחלטה ניתן צו לגילוי מסמכים המופנה כלפי המבקשים במסגרת תביעה שהגישו נגדם המשיבים.

2.

בתביעתם טענו המשיבים כי הם רכשו מהמבקשים נדל"ן ששיווקו בחו"ל, תוך הולכתם שולל במטרה לגזול את כספם. מעשיהם של המבקשים – כך טענו המשיבים – כללו הצגת מצג שווא בפניהם ביחס לכדאיות ההשקעה בנכסים, בכלל זה ביחס לשיעור ההכנסות מול ההוצאות הצפויות מהשקעה בנכסים, וכן מצג לפיו מבקשת 1 משקיעה בעצמה בנכסים אלה. עוד טענו המשיבים כי התברר שמקורם של תשואות שהועברו להם בתחילה בגין נכסים בהם השקיעו היה בכספי ההשקעה שלהם, וכן כי בהמשך הפסיקו המבקשים להעביר להם תשואות מהשקעתם. יותר מכך, המשיבים טענו כי המבקשים דרשו מהם לשלם עבור הוצאות שהוציאו בקשר לנכסים וכי המבקשים טענו בפניהם כי המשיבים הם אשר חייבים להם כספים שבגינם המבקשים זכאים לחלט את הנכסים. המשיבים גם טענו כי יש לראות במבקשים גוף אחד הפועל באמצעות מבקשת 1 או מבקש 2, בעל השליטה במבקשת 1.

בגדר ההליך המשפטי המתנהל על רקע המתואר לעיל, נענה בית המשפט המחוזי חלקית לבקשה מטעם המשיבים לגילוי מסמכים על ידי המבקשים. במסמכים שעל חשיפתם הורה בית המשפט נכללו כרטסת הנהלת חשבונות של כל המבקשים ודו"חות שנתיים של כל החברות המבקשות, מסמכים הנוגעים להעברות כספים בין המבקשים לבין עצמם וכן דיווחי מס. לצד זאת, נדחתה דרישת המשיבים לגילוי רשימת כל המשקיעים שכן נקבע שזו חרגה מהטענות שהעלו בכתב התביעה ומכיוון שאינה רלוונטית לתביעה כפי שהיא מנוסחת. בדומה נדחתה גם הדרישה לגילוי דו"חות מבוקרים ודפי חשבון מכיוון שזו לא נכללה בבקשת המשיבים לגילוי מסמכים והועלתה רק בתגובה מטעמם להתנגדות המבקשים.

בבקשה שלפניי משיגים המבקשים על ההוראה בדבר גילוי המסמכים ביחס לשתי דרישות שהתקבלו: האחת לגילוי כרטסת הנהלת החשבונות והדו"חות השנתיים של החברות המבקשות והשנייה לגילוי אסמכתאות לכל העברת הכספים בין המבקשים לבין עצמם. טענותיהם המרכזיות של המבקשים כוללות את הטענה כי ההוראה לגלות את כרטסת הנהלת החשבונות והדו"חות הכספיים לא עולה בקנה אחד עם קביעת בית המשפט המחוזי שאין לגלות את רשימת כל המשקיעים, דו"חות מבוקרים ודפי חשבון. טענה נוספת שבפי המבקשים היא כי שגה בית המשפט המחוזי שדחה את טענתם בדבר ההכבדה שמייצרת דרישת הגילוי. עוד טוענים המבקשים כי דרישת המבקשים כוללנית ואף שהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקת. כן הם גורסים כי דרישת המשיבים לגילוי מסמכים פוגעת בפרטיותם ואף יש בה כדי לחשוף מידע עסקי וסודי.

המשיבים מצידם טוענים כי אין סתירה בין קביעותיו השונות של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לדרישה לגילוי מסמכים וטוענים כי המבקשים לא הבהירו כיצד חשיפת כרטסת הנהלת חשבונות יכולה לחשוף את שמות כל המשקיעים. יותר מכך טוענים המשיבים כי גם אם כתוצאת לוואי ייחשפו שמות המשקיעים אין בכך כדי למנוע את חשיפת הכרטסת נוכח חשיבותה בניהול ההליך. עוד טוענים המשיבים כי הטעם לדחיית דרישתם לגילוי דו"חות מבוקרים היה קשור במועד העלאת הטענה ועל כן אין סתירה בתוך החלטתו של בית המשפט המחוזי. המשיבים אף טוענים כי ההוראה על גילוי המסמכים אינה מכבידה על המבקשים שכן מדובר במסמכים שהפקתם פשוטה ושבכל מקרה האחרונים לא תמכו טענתם בתצהיר. עוד טוענים המשיבים כי המבקשים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט על מנת לעכב את התביעה כמו גם עשרות תביעות דומות שהוגשו נגד המבקשים.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובצרופותיהן הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הדרישה לגילוי מסמכים כפי שהתקבלה אינה דרישה כוללנית. המבקשים חוייבו בגילוי מסמכים מסוימים ורק כאלה שנמצאו על ידי בית המשפט המחוזי כרלוונטיים להוכחת התביעה ובכפוף לכך שהדרישה לחשיפתם הועלתה במועד. כך למשל יש רלוונטיות לכרטסת הנהלת החשבונות שכן התביעה מבוססת בין היתר על הטענה כי המבקשים גבו ביתר מהמשקיעים והעלימו מהם הכנסות מהנכסים, או טענו להוצאות שווא ודרשו מהמשקיעים לכסותן.

גם אם כפועל יוצא מגילוי מסמכים אלה יתגלה בפני המשיבים מידע מסוים הרי המבקשים לא ביססו או עיגנו את העמדה לפיה חל איסור גילוי פרטים אלה. בהקשר זה יש גם לשים לב לכך שהטעם העיקרי ביסוד דחיית הדרישה לגילוי מסמכים מסוימים נעוץ בחריגה מטענות שהועלו בכתב התביעה של המשיבים, בחוסר רלוונטיות ובאי העלאת הדרישה לחשיפתם בבקשה שהוגשה. משכך, בקביעות אלה אין כדי לסתור את הוראת בית המשפט המחוזי על גילוי המסמכים שלגביהם התקבלה דרישת המשיבים.

לא מצאתי גם טעות בגישה בה נקט בית המשפט המחוזי בסוגיית ההכבדה.

כאמור וכפי שצוין בהחלטת בית המשפט קמא, טענת המבקשים בעניין זה לא נתמכה בתצהיר. מבחינה מהותית, כפי שסבר גם בית המשפט המחוזי, חיוב המבקשים במסירת כרטסת הנהלת חשבונות ודו"חות כספיים איננו מגלה על פניו הכבדה.

לבסוף, גם אין לקבל את טענת המבקשים בדבר פגיעה בפרטיותם או בפרטיות צד ג'. הגם שגילוי מסמכים עשוי להתנגש לעיתים עם הזכות לפרטיות אין בנסיבות המקרה כדי להצדיק את דחיית הבקשה לגילוי מסמכים כפי שהתקבלה. נראה כי בעניינם של המבקשים ולשיטתם, יסוד הטענה מצוי בכך שגילוי המסמכים יוביל לחשיפת התקשרויות שונות של המבקשים עם גורמים אחרים. אולם לא די בהעלאת טענה על ידי בעל דין בהליך אזרחי לפיה החומר המבוקש בגילוי מסמכים כולל בתוכו מידע שנוגע לצד ג'. כדי לבסס עמדה לפיה הפגיעה בפרטיות של בעל דין או של צד ג' גוברת על דרישת הגילוי יש להפנות לעיגון המוכר בדין כגון חיסיון או סוד מסחרי שלשם הדיוק הוא בגדר אינטרס כלכלי מוגן. בסיס כזה לא הוצג. כמובן היה והחומר המבוקש איננו רלוונטי להליך, נימוק זה לבדו עשוי להביא לדחיית הבקשה לגילוי. כך נהג בית משפט קמא ביחס לרשימת המשקיעים (ראו סעיף 6). אולם בכל הקשור לחומר שעל המבקשים לגלות עולה כי הוא רלוונטי ואין בסיס בדין, בעובדה או אפילו בשיקולי איזון לתמוך בעמדת המבקשים. בנוסף, גם קיים טעם דיוני לדחיית הטענה שכן המבקשים למעשה לא העלו טענה זו בכתב התנגדותם לבקשה לגילוי מסמכים שהגישו לבית המשפט המחוזי.

4.

סיכומו של דבר, החלטת בית המשפט המחוזי אינה מגלה טעות משפטית ולא מצאתי להתערב בה. הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משהכרעתי בבקשת רשות הערעור אין עוד צורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בהליך זה בסך של 10,000 ₪.