רע"א 4478/15 חנאן משיעל נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' גריל וכב' השופטות

ב' טאובר ו- ת' שרון נתנאל ) מיום 31.5.2015 בגדרו התקבל חלקית ערעור המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקשת עבדה במוסך (המשיב 5) ובהוראת מעסיק הּ

עשתה שימוש באחד מכלי הרכב שהיה באותה העת בתיקון במוסך כדי לבצע משימות הקשורות בעבודת המוסך. בזמן ביצוע משימות אלה נקלעה המבקשת לתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה. במוסד לביטוח לאומי נקבע, כי הנכות הצמיתה הכוללת שנותרה למבקשת בעקבות התאונה עומדת על 53 אחוזים לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (נכותה הרפואית של המבקשת, לפני הפעלת התקנה, הועמדה על 45 אחוזים).

2.

תביעת המבקשת הוגשה נגד המשיבה, אשר ביטחה את עובדי המוסך בביטוח מסוג "ביטוח סחר רכב" (בהמשך צורפה גם המשיבה 2 להליך וזו שלחה הודעות צד ג' למשיבים נוספים). בית משפט השלום קיבל את תביעת המבקשת תוך שהוא דוחה טענות שונות שהעלתה המשיבה ביחס לחבותה, וביניהן, כי התאונה אינה מכוסה בפוליסת הביטוח. באשר לגובה הנזק, נקבעו למבקשת פיצויים בראשי הנזק הבאים: כאב וסבל, הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות ונסיעות. לאחר ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי הועמד סך הפיצוי על 864,044 ש"ח.

3.

ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום נדחה בכל הנוגע לקביעותיו באשר לחבותה, אך התקבל, באופן חלקי, באשר לגובה הנזק.

תחילה צוין, כי מוסכם על הצדדים שבפסק הדין נפלה שגגה בכל הנוגע לפיצוי שנקבע בעבור נזק שאינו ממוני ויש להפחיתו מסך של 130,750 ש"ח לסך של 119,615 ש"ח. באשר ל הפסדי ההשתכרות לעתיד, נקבע, כי שגה בית משפט השלום בקבעו כי בסיס החישוב להפסדים אלה "יהיה שיעור הנכות הרפואית, דהיינו, 53%", שכן שיעור הנכות הרפואית של המבקשת הועמד על-ידי הביטוח הלאומי על 45 אחוזים, והנכות הכוללת של 53 אחוזים משקפת את הנכות התפקודית לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות. עוד נקבע בעניין זה, כי נכותה הרפואית של המבקשת כוללת גם 20 אחוזי נכות בגין פגיעה בלסת, ובנסיבות, נראה שהנכות התפקודית בגין פגיעה זו, על כל אי הנעימות הכרוכה בה, נמוכה מהנכות הרפואית. משכך, נאמר, יש לחשב את הפסדי ההשתכרות לעתיד על בסיס של 40 אחוזי נכות, וכי כנגזרת מכך, יש להפחית גם את הפיצוי בגין הפסדי פנסיה. באשר לראש הזנק של עזרת צד ג' לעבר ולעתיד נקבע, כי יש להפחית את הפיצוי שנקבע בראש נזק זה מ-350,000 ש"ח, לסך של 270,000 ש"ח וזאת נוכח אופי מקצת הנכויות שנותרו למבקשת אשר אינן מצריכות עזרת צד ג'.

יצוין, כי בסופו של פסק הדין הורה בית משפט קמא לצדדים להגיש לעיונו חישוב של הפיצוי בהתאם לאמור בפסק הדין. כעולה מן הבקשה, בהתאם לפסק הדין והחישוב שהוגש לבית משפט קמא, על המבקשת להשיב למשיבה סך של 334,010 ש"ח (עם הגשת הערעור לבית משפט קמא עוכב סך של 250,000 ש"ח מסך הפיצוי, כך שעל המבקשת להשיב למשיבה בפועל סך של 84,010 ש"ח).

4.

כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. לטענת המבקשת שגה בית משפט קמא בהתערבו בשאלת גובה הנזק, בפרט שעל-פי הפסיקה אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור "לדקדק בכל אחד ואחד מראשי הנזק ... " ועליה לבחון האם הפיצוי הכולל אינו חורג מן הפיצוי הראוי. בהקשר זה טוענת המבקשת, כי לא היה מקום להתערב בסכום הפיצוי הכולל, שכן היא קופחה בפיצוי שנפסק לה בגין ראשי נזק אחרים, שבהם בית משפט קמא לא התערב, כך שניתן לומר שסכום הפיצוי הכולל שנפסק לזכותה ואינו מצדיק התערבות.

דיון והכרעה

5.

לאחר העיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית או עקרונית שיש בה כדי להצדיק ערעור ב"גלגול שלישי". יתרה מכך, בבקשה אף לא נטען כי היא מעוררת שאלה מן הסוג האמור. בענייננו, בית משפט קמא מצא כי בפסק דינו של בית משפט השלום נפלו טעויות באשר להערכת גובה הנזק, וכי טעויות אלה, אשר פורטו לעיל, אלה מצדיקות את התערבותו. בכך פסק דינו של בית משפט קמא והתערבותו בקביעות הערכאה הדיונית עולה בקנה אחד עם הפסיקה הרלבנטית (ראו, למשל, רע"א 776/15 גברילוב נ' עזבון פולטוב , פסקה 6 (8.2.2015)). כמו כן, בניגוד לאמור בבקשה, מפסק הדין עולה כי התערבות זו באה לאחר שבית משפט קמא נתן דעתו לטענת המבקשת כי סכום הפיצוי הכולל שנפסק לזכותה הוא סביר, שכן, להשקפתה, היא קופחה בסכום הפיצוי שנפסק בעבורה בראשי נזק אחרים (ראו עמ' 15-13 לפסק הדין).

6.

הנה כי כן, בענייננו מבקשת המבקשת שניתן לה רשות לערער ב"גלגול שלישי" על כך שבית משפט קמא ראה לנכון להתערב בפיצוי שנקבע לזכותה ב חלק מראשי הנזק, וזאת לאחר שהובאו בפניו טענות המבקשת באשר לסבירותו של סכום הפיצוי הכולל שנפסק לזכותה בערכאה הדיונית. ברי כי טענות אלה ממוקדות בעניינה הפרטני של המבקשת והערכת הנזקים שנגרמו לה, ועל כן הן אינן מעוררות שאלה בעלת חשיבות כללית באופן שיצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". אף לגופם של דברים לא מצאתי עילה להתערבות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי פורט ונומק בהרחבה, תוך התייחסות לטענות המבקשת, עליהן היא חוזרת בבקשה דנא.

סוף דבר, הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.