רע"א 4482/18 דוד מגידיש נ. חיים דמרי

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים א' ואגו, ג' גדעון ו ד' בן טולילה ) מיום 9.5.2018 בע"א 19672-01-18, בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בקרית גת (השופט א' אדם – סג"נ ) מיום 30.11.2017 בה"פ 2001-01-16.

2.

המבקשים פנו בהמרצת פתיחה לבית משפט השלום בבקשה שיצהיר כי משכון אשר נרשם על זכויותיהם במשק במושב "שלווה" בטל וכי לא ניתן לממשו. בבקשתם טענו כי הודעת המשכון עליה הם חתומים היא מזויפת ולחלופין כי לא נותר חוב אותו המשכון נועד להבטיח.

3.

בפסק דין מיום 30.11.2017 דחה בית משפט השלום את טענות המבקשים, בקבעו כי הודעת המשכון תקפה ובעלת כושר מימוש. בהכרעתו התבסס בית המשפט בין היתר על מומחית לכתבי יד שמונתה מטעמו (להלן: המומחית ), אשר בחנה צילום של הודעת המשכון שאבדה והגיעה למסקנה כי קיימת התאמה בין החתימות המופיעות על הודעת המשכון לבין דוגמאות כתב ידיהם של המבקשים. כן נקבע כי מסקנה זו לא הופרכה בחקירה הנגדית של המומחית במהלכה השיבה כראוי לשאלות שנשאלה, וכי מסקנתה עולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו בפני בית המשפט בנוגע לקיומו של חוב בסכומים גדולים אשר לא שולם ברובו אף לגרסת המבקשים.

בנוסף, קבע בית המשפט כי עדותו של המבקש 1 הייתה מבולבלת ורצופת גרסאות כבושות וכי לא ניתן בה הסבר הגיוני לעובדת קיומם של מסמכים מקוריים של הזכויות בנכס נשוא המשכון בידיו של המשיב. לעומת זאת, מצא בית המשפט את עדותו של המשיב אמינה אחר שהשיב בהגינות גם כשהדברים לא פעלו לטובתו. על כן, נקבע כי לא הורם הנטל להוכיח את טענת הזיוף. ביחס לטענה החלופית נקבע כי אין צורך להכריע במחלוקת בין הצדדים בנוגע לסכומי ההלוואה שניתנו ושנפרעו וכי זו תוכרע בעתיד במסגרת בקשת המימוש.

4.

על פסק דינו של בית משפט השלום הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי ובו טענו כנגד קביעתו של בית משפט השלום ביחס לאותנטיות הודעת המשכון וכן כנגד החלטתו להימנע מהכרעה ביחס לשאלת קיומו וגובהו של החוב אותו נועד המשכון להבטיח.

5.

בפסק דין מיום 30.11.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בנמקו כי לא נפלה כל שגגה בממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום וכי אין מקום לקבל את טענות המבקשים אשר מצויות בעניינים שבעובדה. בתוך כך, תמך בית המשפט במסקנת הערכאה הדיונית לפיה החזקת המסמכים המקוריים של הזכויות במשק נשוא המשכון בידי המשיב מתיישבת עם ההסבר כי אלו ניתנו לו על ידי המבקשים בהמשך להלוואה שנתן להם ובמטרה להקל את רישום המשכון, מסקנה אשר כאמור נתמכת אף בחוות דעת המומחית.

6.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור שלפנינו. המבקשים, בין יתר טענותיהם שכבר הוכרעו בערכאות הקודמות, טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שלא אפשר להם להגיב לטענות המשיב במסגרת הדיון בערעור, דבר שלטענתם עולה כדי עיוות דין חמור אשר מצדיק קבלת בקשת רשות לערער. בהקשר זה מפנים המבקשים לפרוטוקול הדיון האמור אשר תוקן לבקשתם על ידי בית המשפט המחוזי ביום 10.5.2018.

7.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, לרבות בפרוטוקול הדיון, נחה דעתי כי אין הצדקה להתערבותו של בית משפט זה. כידוע, על בקשות למתן רשות לערער ב" גלגול שלישי " חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3 ) 123 (1982)) או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה לשם מניעת עיוות דין חמור. עיון בבקשה מגלה כי היא אינה עומדת באמות מידה אלו. הבקשה אינה מעלה כל סוגיה עקרונית הדרושה הכרעה בהיותה נטועה כולה בדל"ת אמות הסכסוך הפרטני בין הצדדים. אף איני סבור כי למבקשים נגרם עיוות דין חמור כטענתם.

8.

לגופן של טענות המבקשים אציין כי מסקנתו של בית המשפט המחוזי נשענה על כך שטענות המבקשים מצויות בעניינים שבעובדה אשר הוכרעו ביסודיות ולאחר מינוי מומחית אובייקטיבית מטעמה של הערכאה הדיונית. כידוע, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1108 מהדורה אחת עשרה, 2013); ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל , פ''ד נב (2) 582 (1998)).

ביתר שאת נכונים הדברים שעה שמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר במסגרתו בית משפט זה ינהג בזהירות מיוחדת ולא יתערב בעניינים שבעובדה אחר שעברו תחת ידיהן של שתי ערכאות קודמות. התערבות זו שמורה למקרים חריגים במיוחד בהם נפל פגם מהותי היורד לשורש העניין (בע"מ 4751/12 אלמוני נ' אלמונית (29.8.2013); בע"מ 3610/12

פלונית נ' פלוני (10.6.2010); בע"מ 76/12

פלונית נ' (16.2.2012); רע"א 3583/11

חג' יחיא נ' המיסיה הדתית הרוסית (11.7.2011)). ברי כי המקרה שלפנינו אינו בא בגדר אותם המקרים. להיפך, הממצאים העובדתיים אשר נקבעו בפסק דינו הסדור והמנומק של בית משפט השלום מבוססים הן על חוות דעת מומחית מטעמו והן על התרשמות בלתי אמצעית מעדויות הצדדים ומן הראיות שהוגשו בפניו ולא נמצאה בהם שגגה גם כשנבחנו בשנית על ידי בית המשפט המחוזי.

9.

אכן, צודקים המבקשים בטענתם כי לאחר ששמעה ערכאת הערעור את טענות המערער ולא דחתה את הערעור, תשמע את טענות המשיב והמערער יהא זכאי להשיב כקבוע בתקנה 447(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984. עם זאת, בפסיקתו של בית משפט זה כבר נקבע כי טעות של הערכאה הדיונית או של ערכאת הערעור אינה מקימה כשלעצמה עילה למתן רשות לערער בגלגול שלישי

(ראו רע"א 5568/92 שיכון עובדים נ' ערים חברה לפיתוח עירוני בע"מ

(28.12.1992) ; רע"א 4824/96

יוסיפוב נ' יוסיפוב

(6.9.96)), ומכל מקום, איני סבור כי בכך נגרם "עיוות דין חמור" למבקשים.

10.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.

­