רע"א 449/09 אחלאס אלנאבלסי נ. בנק מרכנתיל דיסקונט - סניף רמלה

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון, כך שזה יופקד 15 ימים לאחר שבית המשפט יחליט האם הבקשה לרשות ערעור מצריכה תשובה. כן מתבקשת הפחתה של סכום הערבון, שנקבע לסך של 15,000 ₪. ההליך שבכותרת נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי לדחות ערעור שהגישה המבקשת בשל אי הפקדת ערבון. בבקשה לפניי נטען כי מיד עם היוודע דבר דחיית ההליך הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול ההחלטה ולהארכת מועד להפקדת ערבון, ואף צרפה לה ערבות בנקאית על סך 15,000 ₪. המבקשת טוענת כי בנסיבות אלה נוצר נטל כספי בלתי אפשרי, שכן לאחר שגייסה ערבות בנקאית מוטל עליה כעת לגייס ערבות בנקאית נוספת, כאשר כל עניינה של הבקשה לרשות ערעור נסב על נשוא הפקדת הערבון. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

בעל דין המגיש בקשה לרשות ערעור נדרש להפקיד ערבון מיד עם הגשת הבקשה (תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ככלל, על פי נוהל הדיון בבית משפט זה, עד להפקדת הערבון התיק אינו מועבר לטיפולו של שופט (ראו ע"א 4407/07 בורסי חברה לספרי משפט בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ (לא פורסם, 4.9.07)). הנוהל האמור מבוסס, בין היתר, על כך שאין להטריח את בית המשפט ואת הצד שכנגד בטיפול בהליך, אם קיים חשש שההליך יידחה בשל אי הפקדת ערבון. לא מצאתי כי קיימת הצדקה לסטות, במקרה דנן, מהוראותיה של תקנה 404 לדחות את המועד להפקדת ערבון עד לאחר קבלת תשובת המשיב לבקשה לרשות ערעור, לפי תקנה 406 לתקנות. יחד עם זאת, נוכח מהות ההליך והיקפו הצר יחסית, באתי לכלל מסקנה כי ניתן להסתפק בערבון בסך של 7,500 ₪. הערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.