רע"א 4499/04 מיכאל נחמני נ. קצין תגמולים

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דותן) בע"א 1725/03, מיום 19.4.04, לפיו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת ועדה רפואית עליונה שדחתה את טענותיו בנוגע לשיעור נכותו.

המבקש עבד במשך כ – 14 שנה כנהג אוטובוס במסלולי טיסה בחיל האויר וכתוצאה מכך נגרם לו ליקוי שמיעה. בשל ליקוי זה נקבעה למבקש דרגת נכות בשיעור של 1% בלבד. המבקש טוען כי הוא סובל מטנטון קבוע (הפרעת שמיעה הגורמת לשמיעת צפצופים), וכי לפיכך, שיעור הנכות שלו הנו של 10%, זאת בהתאם לפרט 72ג1 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) התש"ל – 1969. הועדה הרפואית העליונה שדנה בעניינו של המבקש קבעה כי תוצאות בדיקות השמיעה שנערכו למבקש מעידות על חבלה אקוסטית זעירה וכי תיאור הסימפטומים מהם סובל המבקש אינו תואם את ההגדרה של טנטון קבוע. לפיכך קבעה הועדה שאין מקום לשנות את החלטת הועדה הראשונה.

המבקש ערער על החלטת הועדה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב. ערעורו נדחה ובפסק הדין נקבע כי קביעת הועדה הינה קביעה רפואית, שבית המשפט לא יתערב בה. כן התייחס בית המשפט בפסק הדין לחוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם המבקש אולם ציין לגביה כי היא מבוססת בעיקרה על אמינותו של המבקש בעיני הרופא שנתן אותה.

בבקשתו בפנינו שב ומעלה המבקש מספר טענות כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה. המבקש טוען כי הועדה לא התייחסה לחוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידו; לא התייחסה לבדיקות ספציפיות המצביעות לכאורה על טנטון וכן, לא נימקה את קביעתה לפיה תלונות המבקש אינן תואמות את הממצא של טנטון קבוע.

דין הבקשה להידחות על הסף. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת שיעור נכותו של המבקש בגין הליקוי בשמיעתו. שלוש ערכאות קודמות דנו בענין זה. הועדה הרפואית עיינה בחומר המקצועי כולו ובאה לכלל מסקנה כי אין מדובר במצב של טנטון קבוע, ולכן נכות המבקש עומדת על 1%. קביעות הועדה הרפואית הינן בגדר קביעות מקצועיות שאין להתערב בהן. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי לא העלה נקודה משפטית הראויה לדיון, ובקשתו בפנינו אינה מעלה שאלה בעלת אופי עקרוני כללי המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול רביעי.

אי לכך, הבקשה נדחית.