רע"א 4500/05 מאיר עניו נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב

1.בבקשת רשות הערעור שבפניי קובל המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ש' גדות) להעביר את התובענה שהגיש נגד המשיבות על דרך המרצת פתיחה לפסים של תביעה רגילה. מדובר בתובענה בגדרה עתר המבקש להצהרה בדבר זכאותו לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין שהיו בבעלותו ולקביעת גובהם של אותם פיצויים. בית המשפט נימק החלטתו בכך שלמעשה, מדובר בתביעה לסעד כספי. מאחר שיש לקבוע את ערך הפיצוי, דבר שיחייב עריכת חקירה על חוות דעת שמאיות, הרי שלפי בית משפט קמא, על התביעה להתברר בסדר דין רגיל.

2.החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפיה. דין הערעור להתקבל. סעיף 9 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, מכוחה הופקעה הקרקע, קובע כי סכסוך באשר לגובה פיצויי ההפקעה שיש לשלם יידון על ידי בית המשפט לפי בקשה שתוגש לו על ידי צד מעוניין או על ידי היועץ המשפטי לממשלה. בפסיקה ובספרות המשפטית הובעה העמדה, כי השימוש במונח "בקשה" (application) בסעיף זה מאפשר נקיטת הליך של המרצת פתיחה (רע"א 163/87 ברנס נ' עיריית ראשון לציון (לא פורסם); רע"א 155/89 הקדש קהילת יעקב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה, ש' לוין עורך) 102). לעניין זה אין נפקות מכרעת לעובדה שבמסגרת בירור התובענה יהא צורך בקיום חקירות של עדים. לפי ההלכה הפסוקה, אין כל מניעה כי בית משפט הדן בהמרצת פתיחה ישמע עדים, ובלבד שמספרם אינו רב מדי (ראו, למשל, ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר, פ"ד מט(2) 233, 240-239). קל וחומר, כאשר התובענה מוגשת בדרך זו מכוח הוראת חוק מפורשת. עם זאת נציין שתי נקודות: ראשית, אין כמובן מניעה להגיש ההליך בעניין הפיצויים על דרך כתב תביעה, אם המעונין בוחר לעשות כן. שנית, אפילו נקבל שלבית המשפט נתון שיקול דעת האם להפנות המרצת פתיחה בעניין פיצויי הפקעה למסלול של תביעה רגילה, הרי אין המקרה דנא מסוג המקרים המצדיקים מהלך כאמור. הטענה העיקרית שמעלות המשיבות במענה לבקשה הינה, כי אין להתיר למבקש לפטור עצמו מתשלום אגרת בית משפט הנגזרת מן הסכום אותו תבע, הלכה למעשה, באמצעות הגדרת הסעד המבוקש על ידו כהצהרתי גרידא. ברם, שאלת האגרה ושאלת סוג התובענה הינן שתי סוגיות נבדלות אשר אינן כרוכות בהכרח האחת בשנייה. אם סבורות המשיבות כי לא שולמה אגרה כנדרש, רשאיות הן להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, ואולם השיקולים הנוגעים לאגרת בית המשפט אינם אמורים לשחק תפקיד בענייננו (יחד עם זאת, ראוי להפנות תשומת הלב להתייחסות להליך של קביעת פיצויי הפקעה בתקנה 3(א) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987).

3.אשר על כן, הערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת. המשיבות יישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.