רע"א 4519/05 אורי רון עו"ד נ. יוסף סאסי

1.בפני בקשה להקטנת העירבון בסך 20,000 ₪ שנקבע בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו לפיה התיק ישוב לבית המשפט קמא על מנת לשמוע מומחים לעניין שכר ראוי, וזאת למרות קביעת בית המשפט קמא לפיה עדיפה גרסת המשיב לפיה היה בין הצדדים הסכם שכר טרחה.

2.המבקש טוען כי סכומה הכולל של התביעה הוא 10,000 דולר + מע"מ, ומדובר בתיק פשוט. לאור כללי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, מן הראוי לקבוע את העירבון בבית-משפט זה על סך של 5,000 ₪ ולא יותר. נוסף על הפחתה זו נתבקש להחליף הפקדת העירבון בהפקדה של ערבות עצמית או ערבות צד ג', ולא ערבות בנקאית.

3.המשיב טוען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ואינה מלמדת על חוסר יכולת כלכלית. בנוסף נטען כי שיעור העירבון שנקבע מתאים להליך זה לאור 12,500 ש"ח שנפסקו כהוצאות בבית המשפט המחוזי, ו-8,000 ₪ נוספים שנפסקו בבית משפט השלום. מאחר והמבקש טרם השיב את תשלומי פסק הדין שכבר שולמו לו, למרות שצריך היה להבין מתוצאת ההליך בבית המשפט המחוזי שמן הראוי לעשות כך, אין להקל עמו בבקשתו זו. בתגובה לטענה זו הגיש המבקש "תגובה לתשובה" שהחלטתי לקבלה. נטען בה כי פרשנות המשיב לפסק-דינו של בית המשפט המחוזי לעניין חובת ההשבה אינו נכון, ולבד משכר הטרחה – 12,500 ₪ - ששולם על-ידי המבקש, אין עליו בשלב זה חבות נוספת.

4.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. אכן, יסוד הבקשה אינו טמון במצב כלכלי אלא בשיעור ההוצאות שיכול ויפסק בבית-משפט זה. לעניין זה יש חשיבות לסכום השנוי במחלוקת. במובן זה, נראה כי העירבון בסך 20,000 ₪ שנקבע היה על הצד הגבוה. יחד עם זאת, יש לזכור כי אין המדובר בשיקול בלעדי. בחינת סיכויי ההליך מגלה כי אלו אינם גבוהים שעה שהמדובר למעשה ב"גלגול שלישי", או למצער בבקשה לשנות החלטה של בית המשפט המחוזי להחזיר דיון לבית-משפט השלום.

5.על רקע כלל נסיבות העניין, אני מעמיד את העירבון בתיק זה על סך של 12,000 ₪. משעה שאין עוד מקום להתנות את העירבון בהשבת כספים מטעם המבקש, יוכל המבקש להפקיד תחת הסכום האמור במזומן או בערבות בנקאית, התחייבות עצמית של המבקש בצירוף ערבות צד ג' בתנאים הנקובים בס"ק י' לתגובת המשיב.