רע"א 452/00 מי ערד חברה להנדסה ובנין בע"מ נ. הרשות לשמירת הטבע והגנים הל

בין המבקשת והמשיבה 1 (להלן: הרשות) נערך חוזה לביצוע עבודות קבלניות. כחלק מתנאי החוזה, הוציא המשיב 2 ערבות בנקאית לטובת המבקשת, העומדת כיום על סך של כ1,600,000- ש"ח. בעקבות סכסוך שהתגלע בין הצדדים בעניין הגשת החשבון הסופי, ביקשה הרשות לחלט את הערבות הבנקאית.

המבקשת הגישה תובענה כנגד הרשות למתן צו מניעה קבוע, אשר יאסור על הרשות לממש את הערבות, ובגדרה ביקשה אף צו מניעה זמני, אשר ימנע מהרשות לממש את הערבות עד להכרעה בתיק העיקרי. לאחר עריכת דיון במעמד שני הצדדים, דחה בית-המשפט המחוזי (השופטת א' חיות) את בקשת המבקשת לצו המניעה הזמני.

מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה טוענת המבקשת כי הערבות הבנקאית שנתנה אינה אוטונומית, וכי יש מקום לתת צו מניעה זמני, שכן סיכויי תביעתה העיקרית גבוהים.

דין הבקשה להידחות.

על-מנת לקבל צו מניעה זמני אין די בהוכחת סיכויי התביעה. על המבקש את צו המניעה הזמני להצביע על קושי בביצוע פסק-הדין, מקום בו לא יינתן צו המניעה הזמני, והמבקש יזכה בתביעתו (ראו לעניין זה ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בע' 614 וההפניות שם). במקרה שלפניי, לא הצביעה המבקשת על כל קושי אשר יתעורר בביצוע פסק-הדין, אם תמומש הערבות והמבקשת אכן תזכה בתביעתה העיקרית.

ביסודו של צו המניעה המבוקש עומד עניין כספי, אשר במהותו הינו דבר הפיך, אלא אם הצד הנתבע הינו חדל פרעון. הרשות הינה גוף ציבורי, וככזה, אינה יכולה להגיע למצב של חדלות פרעון. בנסיבות אלו, מימוש הערבות אינו יוצר מצב בלתי-הפיך, אשר יקשה על ביצוע פסק-הדין, אם יקבל בית-המשפט את תביעת המבקשת.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.