רע"א 4524/97 קלקא פול נ. אלי ברנס

המבקשים תבעו את המשיב בבית משפט השלום ברחובות, ועתרו לקבלת סכום כסף שקיבל המשיב עקב מכירת בית כמיופה כוחם. תביעתם התקבלה ובית המשפט פסק כי המשיב ישלם למבקשים 555,000 ש"ח וכן 30,000 ש"ח הוצאות משפט.

המשיב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וכן בקשה לעיכוב ביצוע. טענתו היתה, כי סיכויי הערעור טובים וכי בהיות המבקשים תושבי ארה"ב, הרי שאם ישולם הסכום אזי לא ניתן יהיה לגבותו חזרה במידה והערעור יתקבל. המבקשים טענו, מאידך, כי סיכויי הערעור נמוכים ביותר וכי אין בו ממש. לפיכך, אין כל טעם בעיכוב הביצוע ויש לצוות על התשלום כפי שנקבע בבית משפט השלום. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי, כי אם יופקד הסכום בקופת בית המשפט, יעוכב הביצוע, וזאת בשל החשש כי אם ישולם הסכום למבקשים, לא ניתן יהיה לגבותו חזרה.

על החלטה זו מונחת בפני בקשת רשות ערעור. טענת המבקשים הינה, כי שגה בית המשפט משלא התחשב ולא נתן משקל לסיכוייו הנמוכים של הערעור עצמו וכי לאור כך, יש לבטל את החלטתו. אליבא דמבקשים, שאלת החזרת המצב לקדמותו הינה שאלה משנית לענין סיכויי הערעור ולפיכך, ומשלא נשקל כלל ענין סיכויי הערעור, יש לבטל את ההחלטה.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות המבקשים, נחה דעתי כי דין בקשתם להידחות. אכן, בבקשה מעין זו אין די בשקילת סיכויי הערעור אלא יש גם לבחון את השאלה באם ניתן יהיה להיפרע מן הצד שכנגד במידה והערעור יתקבל. אף המבקשים אינם משיגים כנגד הלכה זו. תנאים אלה הינם מצטברים ועל השופט הדן בבקשה לאזן ביניהם לבין זכותו של בעל דין להנות מפרי מפסק הדין בו זכה. אכן, איזון זה נעשה על ידי בית המשפט המחוזי, שכן התנאי לעיכוב הביצוע, כעולה מן ההחלטה, הוא הפקדת הסכום בקופת בית המשפט. לפיכך, וגם אם סיכויי הערעור נמוכים הם (ומבלי להביע עמדה לענין זה), נחה דעתי כי האיזון שנעשה בנסיבות הענין ראוי הוא, וכי אין עילה להתערבותי בו.

הבקשה נדחית.