פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
453/02 - א'
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המ
בקשת
:
לוי צביה
נגד
המשיבים
:
1.
המגן חברה לביטוח בע"מ
2. עו"ד אברהם
צימרינג -כונס נכסים
3. לוי שלום
בקשה
למתן סעד זמני במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 9.1.02 בבש"א
1327/02 בתא. 1023/02 שניתנה על ידי כבוד השופט י' זפט
בשם
המבקשת: עו"ד א' כהן
בשם
המשיבה 1: עו"ד שמואל צימרינג ועו"ד אסף
גביזון
בשם
המשיב 2: עו"ד אברהם צימרינג
החלטה
זוהי בקשה למתן סעד זמני במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' זפט) מיום 9.1.02, בה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני במסגרת תביעה שהגישה המבקשת.
לשם מימון רכישת ביתם בהרצליה פיתוח (להלן: הבית), לוו המבקשת ובעלה סכום של 2.7 מיליון ש"ח מהמשיבה 1, "המגן" חברה לביטוח (להלן: המגן). במסגרת חוזה ההלוואה נרשמה משכנתא על זכויות המבקשת ובעלה בבית. המבקשת ובעלה לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי החוזה, ובעקבות זאת פתחה המגן בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא. המבקשת הגישה תביעה, בין היתר, למתן צו הצהרתי כי שטר המשכנתא בטל ככל שהוא נוגע למבקשת וצו מניעה קבוע האוסר על המשיבים 1-2 לנקוט בהליכי מימוש משכנתא ככל שהם נוגעים לחלקה בבית. טענתה המרכזית של המבקשת היא כי החתימה הנחזית להיות להיות חתימתה של המבקשת על שטר המשכנתא אינה חתימתה. במסגרת התובענה הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני, וטעמיו העיקריים היו כדלהלן.
ראשית , קבע בית המשפט כי בפנייתה של המבקשת לבית המשפט היה שיהוי רבתי העולה כדי שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, באשר התובענה הוגשה למעלה משנה ומחצה מאז שהוזהרה המבקשת לראשונה כי נפתחו הליכי מימוש בהוצאה לפועל. שנית , המבקשת נמנעה מלציין בבקשתה כי מי שחתם בשמה על שטר המשכנתא אינו אלא בעלה, ולא הזכירה את קיומו של יפוי הכוח הנוטריוני שהפקידה בידיו, ולא את התחייבותה בחוזה ההלוואה לשעבד את הבית להבטחת פירעון ההלוואה. בכך הפרה חובתה להציג את כל העובדות הרלוונטיות. שלישית , בחוזה ההלוואה שאת חתימתה עליו לא מכחישה המבקשת, ישנה התחייבות לשעבד את הבית. ללא שיעבוד הבית לא היתה ניתנת ההלוואה. רביעית , גם בהנחה שהמבקשת לא חתמה אישית על שטר המשכנתא, הרי שהיתה מודעת לחתימתו של בעלה עליו במקומה, ורק לקראת סיום הליכי המימוש בחרה להתכחש בחוסר תום לב לתוקף החתימה.
לאחר בחינת טענות הצדדים, לא מצאתי כי יש מקום לעכב את ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי הן משום שהבקשה אינה מעלה שאלה שראוי לתת עליה רשות ערעור לפי הקריטריונים הנקוטים בידינו למתן רשות כזו, והן משום שלגופו של עניין נראים לנו נימוקיו של בית משפט קמא. ערה אני לכך כי מימוש המשכנתא עלול להביא למצב בלתי הדיר אולם בנסיבות האמורות אין מקום לעכב מימושה ואם תזכה המבקשת בתביעתה, יכולים לעמוד לה סעדים שונים.
הבקשה נדחית. המבקשות ישלמו למשיבים 1-2 הוצאות בסך 5,000 ש"ח.
המבקשות תודענה לבית המשפט אם הן עומדות על בקשת רשות הערעור, שעניינה זהה לבקשה זו.
ניתנה היום, י"ג
באדר תשס"ב (25.2.02).
ש
ו פ ט ת