רע"א 4534/12 אליזבט פרידמן נ. Archangel Investments LLC

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' רונן) מיום 31.5.2012 בה סרב להיעתר לבקשה שהגישו המבקשים למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד, למעט סעד אחד עליו הורה, וקבע כי המשיבה תגיש תגובה לבקשה.

1.

המבקשים הינם בעלי מניות בחברת דיפנסופט בע"מ (להלן: החברה ). ביום 5.4.2010 נחתם בין החברה לבין חברת Athlone Global Security Inc (להלן: AGS ) הסכם בו העניקה AGS לחברה הלוואה בסכום של 500,000 דולר ארה"ב, אותה היה עליה לפרוע עד ליום 31.12.2010, ולהבטחת פירעונה הוסכם כי החברה תיצור לטובת AGS שעבוד שוטף כללי בדרגה ראשונה על כל נכסיה (להלן: הסכם ההלוואה ). ההלוואה לא נפרעה במועדה ומשכך הגישה AGS ביום 17.7.2011 תביעה נגד החברה לבית-משפט השלום בתל אביב-יפו, ובמסגרת זאת חתמו הצדדים על הסכם פשרה שקיבל ביום 18.3.2012 תוקף של פסק דין. בהסכם התחייבה החברה לשלם ל- AGS סך של 485,000 דולר ארה"ב לסילוק ההלוואה והשעבוד ו- AGS התחייבה מצדה להעביר לחברה ללא תמורה מניות שלה אותן החזיקה. ואולם, הסכם הפשרה לא בוצע על-ידי הצדדים ולבסוף מכרה AGS את מניותיה בחברה לידי המשיבה, Archangel Investments LLC . המבקשים התנגדו למכירה זו וביום 22.5.2012 הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המרצת פתיחה נגד המשיבה, בה ביקשו להצהיר כי הפעולות שערכו המשיבה ו- AGS בנוגע למניות החברה נעשו שלא בתום לב ובמטרה לפגוע בזכויותיהם, וכי העברת המניות מ- AGS

למשיבה כפופה לזכות הסירוב הראשונה שהוענקה להם בתקנון החברה.

2.

בד בבד עם הגשת המרצת הפתיחה הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד, בה ביקשו כי בית המשפט ייתן צו מניעה המונע מהמשיבה לבצע פעולות כדלקמן: (1) להעביר, לשעבד או לערוך כל שינוי בהסכם ההלוואה; (2) להגיש לחברה דרישה לפירעון החוב או להגיש תביעה נגדה על יסוד הסכם ההלוואה; (3) לנקוט פעולה כלשהי על יסוד השעבוד שהוטל על החברה על-פי הסכם ההלוואה; (4) ככל שהמשיבה נקטה באיזה מן הסעדים האמורים – מתן צו האוסר עליה להמשיך ולפעול כאמור.

בהחלטתו מיום 31.5.2012 נעתר בית משפט קמא, במעמד צד אחד, למתן צו האוסר על המשיבה להעביר, לשעבד או לערוך שינוי בהסכם ההלוואה (סעיף (1) לעיל), בכפוף להפקדת ערבות צד ג' בסך של 100,000 ש"ח בתוך שלושה ימים, ולעניין הסעדים הנוספים הורה כי הבקשה תועבר לתגובת הצד שכנגד בתוך שבעה ימים, וכי המבקשים ידאגו למסירה אישית של הבקשה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי בה טוענים המבקשים כי היה על בית משפט קמא להיעתר לבקשתם ולהורות על צו מניעה זמני הכולל את מלוא הסעדים שביקשו. המבקשים מדגישים כי אם לא יינתן צו מניעה כאמור המשיבה עלולה לנקוט צעדים שיפגעו בזכויותיהם באופן בלתי הפיך, כגון הגשת בקשה לפירוק החברה או פתיחת הליכים למימוש השעבוד שבידה. בנסיבות אלה, אם לא יינתן צו המניעה הזמני כבקשתם הרי שגם אם יזכו המבקשים בהליך העיקרי לא יהיה בכך כדי להועיל להם. עוד טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם שכן למשיבה לא ייגרם נזק של ממש, המתמצה בדחיית פעולות אותן היא מבקשת לבצע. לבסוף מציינים המבקשים כי על-פי תקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) יש לדון גם בבקשה שבפנינו במעמד צד אחד.

4.

דין הבקשה להידחות.

כמתואר נעתר בית משפט קמא באופן חלקי לבקשה שהגישו המבקשים לקבלת צו מניעה זמני במעמד צד אחד, ואילו לגבי חלקיה הנוספים הורה כי אלה יידונו לאחר שתובא בפניו תגובת המשיבה. תקנה 366(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי

בקשה למתן סעד זמני תידון ככלל במעמד הצדדים ובית המשפט רשאי ליתן צו זמני במעמד צד אחד אם שוכנע, בהתבסס על ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהיה הכרוכה בקיום הדיון במעמד הצדדים יסכל את מתן הצו או יגרום למבקש נזק חמור.

בענייננו, נראה כי לא עלה בידי המבקשים להניח תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בטענה כי מתקיימים התנאים המצדיקים מתן סעד זמני במעמד צד אחד וגם בבקשה דנן לא עלתה כל טענה כי השתהות במתן הסעד הזמני, וקיום דיון בבקשה במעמד שני הצדדים, יסכלו את מתן הצו או יגרמו למבקשים נזק חמור (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי

536 (2009); רע"א 1290/11 צרויה נ' מושב עמיעוז מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ , פיסקה 3 (טרם פורסם, 24.2.2011)).

אשר לטרוניות שהעלו המבקשים לגופם של דברים ולטענותיהם בדבר חיוניותו של צו המניעה לעצמו. בעניין זה ההליך בבית משפט קמא טרם בא אל סיומו, ובנסיבות אלה משטרם ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה לגופה, אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור (ראו: רע"א 5004/05 אלסייד נ' מנהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 27.5.2005)).

5.

הבקשה נדחית, אפוא.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.