פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4552/01 מנחם סורפין נ. רם און מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית ב

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי לאחר החזרה מהערעור הקודם בע"א 3759/98. נקבע כי בית המשפט המחוזי הפעיל שיקול דעתו כראוי בנוגע לראיות נוספות, וכי המסגרת הדיונית של ההחזרה אינה מותירה מקום לדיון בנטל ההוכחה. המערער חויב בשכר טרחת עורך דין.

העובדות

פסק דין קודם בע"א 3759/98 החזיר את הענין לבית המשפט המחוזי כדי שידון שוב בטענות רואה החשבון, והשאיר לשיקול דעתו הבאת ראיות נוספות. בית המשפט המחוזי החליט שלא להורות על ראיות נוספות. המערער השיג על ההחלטה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהי הפרשנות הראויה של פסק הדין הקודם בע"א 3759/98 שהחזיר את הענין לבית המשפט המחוזי?
  2. 2.האם המסגרת הדיונית שבגדרה הוחזר הענין מותירה מקום לדיון בשאלת נטל ההוכחה?

הלכות

  1. 1

    במסגרת הדיונית שהוחזר בה הענין לבית המשפט המחוזי לא נותר מקום לדיון בשאלת נטל ההוכחה, והערעור על כך אינו מבוסס.

    ״המסגרת הדיונית שבגדרה הוחזר הענין לבית המשפט המחוזי אינה מותירה מקום לדיון בשאלת נטל ההוכחה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שאלת הבאת ראיות נוספות שהושארה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בהחזרה, והחלטתו שלא להורות עליה אינה עילה להתערבות.

    ״השופט המלומד עשה שימוש בשיקול דעתו והחליט שלא להורות על הבאת ראיות נוספות ולא ראינו עילה להתערב בכך.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות נוספות
  • שיקול דעת
  • נטל ההוכחה
  • רואה חשבון
  • ערעור
  • שכר טרחת עו"ד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 4552/01

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופט י' אנגלרד

המערער:

מנחם סורפין

נ ג ד

המשיב:

רם און מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בנצרת

מיום 16.4.2001 בת"א 881/87 שניתן על ידי כבוד

השופט א' אברהם

תאריך הישיבה:

ז' כסלו תשס"ג (12.11.2002)

בשם המערער:

עו"ד דן שפריר

בשם המשיב:

עו"ד אורי ברימר

פסק-דין

הפרשנות הראויה של פסק דיננו הראשון בע"א 3759/98 היא שהענין הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון שוב בטענותיו של רואה החשבון ורקר (שש במספר) כשענין הבאת ראיות נוספות הושאר לשיקול דעתו. השופט המלומד עשה שימוש בשיקול דעתו והחליט שלא להורות על הבאת ראיות נוספות ולא ראינו עילה להתערב בכך. במסגרת הדיונית שבגדרה הוחזר הענין לבית המשפט המחוזי אין המערער משיג על מסקנות בית המשפט המחוזי במה שנוגע לטענותיו של רואה החשבון; נמצא שהערעור אינו מבוסס. יתירה מזו: המסגרת הדיונית שבגדרה הוחזר הענין לבית המשפט המחוזי אינה מותירה מקום לדיון בשאלת נטל ההוכחה.

הערעור נדחה. המערער ישלם למשיב שכר טרחת עו"ד .-50,000 ₪.

ניתן היום, ז' כסלו תשס"ג (12.11.2002).

המשנה לנשיא ש ו

פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1במסגרת הדיונית שהוחזר בה הענין לבית המשפט המחוזי לא נותר מקום לדיון בשאלת נטל ההוכחה, והערעור על כך אינו מבוסס.
  2. 2שאלת הבאת ראיות נוספות שהושארה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בהחזרה, והחלטתו שלא להורות עליה אינה עילה להתערבות.