פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4604/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשים:
1. עג'מי אברהם בע"מ
2. א.א.ל שרותי רכב בע"מ
3. משה אדמוביץ'
4. ניסן סעדיה
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל-רשות הפיתוח
2. מינהל מקרקעי ישראל
3. אהוד גבריאלי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 4810/07 ת.א. 1261/07 מיום26.4.07
שניתנה ע"י כב' השופט איתן אורנשטיין
בשם המבקשים:
עו"ד שלמה אייגנר
בשם המשיבים:
עו"ד רות גורדין
החלטה
עיינתי בחומר, כולל בקשת המבקשים מיום 17.6.07 (שהוכתרה "בקשה דחופה ביותר לבית המשפט עקב שינוי נסיבות"). לא מצאתי שנפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא ליתן צו מניעה זמני. מסתבר, כי המבקשים לא הצליחו לבסס זכות כלשהי ביחס לנכס בו הם מחזיקים. בדברי על זכות, כוונתי לזכות שמקורה בבעלים, הם המשיבים. המבקשים אמנם מסתמכים על מסמכים שונים אך הבעלים אינם צד לאותם מסמכים. זאת ועוד, התצהירים שהגישו חלק מהמבקשים הינם סתמיים ביותר. בנוסף לכך הרושם המתקבל הוא שהמבקשים, ולמצער חלקם, ידעו על תביעת הפינוי שהוגשה לגבי המקרקעין עוד בשנת 1999, אך לא נקטו כל צעד לעניין זכויותיהם הנטענות עד לאחרונה. המבקשים אף טענו כי בית משפט קמא נתן את החלטתו עוד בטרם הונחה בפניו תשובתם שלהם לתשובת הצד שכנגד לבקשתם לסעד זמני. מסתבר, כי בית משפט קמא אכן שגה בעניין זה. ואולם ביום 17.5.07 ניתנה החלטה חדשה על ידי הערכאה הדיונית, לאחר שהמשגה האמור הובא לתשומת ליבה. בכך תוקן הפגם הנזכר. לעניין זה נוסיף כי המבקשים אף חטאו בחוסר ניקיון כפיים שעה שנמנעו מלהביא בפני בית משפט זה את הנתון בדבר מתן ההחלטה מיום 17.5.07.
הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.
ניתנה היום, ז' באב התשס"ז
(22.7.2007).
ש ו פ ט