פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4610/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
סילבה מזרחי
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית אור יהודה
2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל
בע"מ
3. מוריס כתב
4. דוד סעיד
5. גילה ירחי
6. כרמלה בנימין
7. חנה ארבלי
8. אוחיון אלי
9. ליאור חאלו
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
(השופטת
י'
שבח
)
בע"א
27103-02-20 מיום 30.6.2020
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת
י' שבח ) מיום 30.6.2020 ב ע"א 27103-02-20 , במסגרתו נדחה על הסף ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ד' קוברסקי ) מיום 25.11.2019, מחמת איחור בהגשתו.
בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת לא סיפקה כל הסבר של ממש לאיחור בהגשת הערעור, שהוגש אך ביום 11.2.2020, ונראה כי "המערערת [המבקשת] מתעלמת מהסברי בית המשפט ומהארכות שניתנו לה, ומעדיפה לנהל את ההליך כראות עיניה", כך ש"אין מנוס מלנקוט בסנקציה הקבועה בתקנות". בטרם עשה כן, נתן בית המשפט המחוזי את דעתו לטיב הסכסוך, שעניינו בכריתת עץ לימון אשר לפי הנטען בוצעה על-ידי המשיבה, וקבע כי "לא ייגרם אפוא למערערת נזק בלתי מידתי כתוצאה ממחיקת הערעור". כן צוין כי בפסק דינו קבע בית משפט השלום, כממצא עובדתי, כי "התובעת לא הוכיחה את קיומו של עץ הלימון וקל וחומר את עקירתו", ואילו גיזום עץ התות אותו רכשה וטיפחה נעשה על-ידי המשיבה בהתאם להוראת בית המשפט בנוכחות המבקשת.
2.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי סעיף 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי כי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
לפנים משורת הדין לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ד באב התש"ף (4.8.2020).
ש ו פ ט