רע"א 4640/11 עוזי בר מתז נ. נשר נפתלי עו"ד

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין מימוש פוליסות ביטוח של המבקש – החייב בהליך פשיטת רגל – והעברת התמורה לקופת פשיטת הרגל.

המבקש הוכרז פושט רגל בשנת 2008; לטענתו, סיכויי ההליך גבוהים, אך בשל מצבו הכלכלי אין באפשרותו להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד. איני מתעלם מהיותו של המבקש פושט רגל ומטענותיו לגבי מצבו הכלכלי, אך עם זאת לא אוכל ליתן לו פטור מלא מהפקדת עירבון. לעניין זה די שאציין כי בעל-דין המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך להוכיח שאין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס הסכום הדרוש. בכגון דא לא די בטענות בעלמא – יש להציג פירוט הולם ומסמכים תומכים. כך למשל נאמר בעניין זה בבש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009):

הלכה פסוקה היא כי הפנייה לקופת בית המשפט תיעשה כמוצא אחרון ורק לאחר ששוכנע בית המשפט כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון מהמעגל הקרוב אליו... לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו.

בענייננו, המבקש הסתפק בטענה כללית כי איש ממקורביו לא נאות לסייע בידו. בכך לא סגי על-מנת לשכנע את בית המשפט "כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון מהמעגל הקרוב אליו" – כלשון פסק-הדין בעניין ונדר הנ"ל. זאת ועוד, המבקש מתגורר בדירתה של זוגתו, עורכת-דין במקצועה. לא מצאתי תשתית מספקת שעל פיה ניתן לקבוע כי אין בידי המבקש להסתייע בבת-זוגו, ככל הדרוש, לצורך גיוס סכום מסוים לשם הפקדת עירבון. עוד אוסיף כי המבקש עובד כשכיר, וכי הוא לא עתר לפטור מתשלום אגרה, אלא שילם את האגרה בגין הליך זה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, ולאחר שהבאתי בחשבון את כלל הנסיבות ואת מהות ההליך, אני קובע כי על המבקש להפקיד בתיק זה עירבון בסכום מתון יחסית של 3,000 ₪. בהיעדר הפקדה תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.